בעקבות עתירת גישה, פלסטינית אזרחית ישראל יצאה עם ארבעת ילדיה לרצועת עזה לבקר את אביה

20 בפברואר 2020. ו’, פלסטינית אזרחית ישראל המתגוררת בישראל ביקשה לבקר את אביה החולה ברצועת עזה עם ארבעת ילדיה. היא פנתה באמצעות ארגון “גישה” למשרד ישראלים במת”ק עזה בבקשה לקבל היתרי ביקור. לבקשתה צורף מסמך רפואי המעיד כי אביה מאושפז חסר הכרה בבית חולים עקב אלח דם, לאחר שסבל בעבר ממספר אירועים מוחיים. מת”ק עזה סירב את הבקשה “לאור העובדה שמצבו הרפואי של החולה אינו עומד בקריטריונים”.

עקב מצבו הקשה של האב וחששה של ו’ כי לא תספיק להיפרד ממנו, בטרם ילך לעולמו, הגשנו כבר למחרת קבלת ההחלטה על סירוב הבקשה עתירה דחופה לבג”ץ. בעתירה הסברנו כי בקשת העותרים הוגשה מכח הקריטריון המופיע בסטטוס הרשאות, הקובע כי:

“יציאת ישראלים לרצועה לצורך ביקור קרוב משפחה מקרבה ראשונה / סבא סבתא, החולה במחלה קשה, אשר יש בה חשש לחיי החולה או כזו המצריכה אשפוז ממושך”.

המסמכים הרפואיים שהעותרת צירפה לבקשתה מוכיחים כי מצבו של אביה עונה על שתי האפשרויות המנויות בקריטריון ולא רק על אחת מהן כנדרש: האב מאושפז ממושכות, וקיימת סכנה מוחשית לחייו. על רקע זה טענו כי החלטת המשיבים עומדת בניגוד לנהלים שקבעו הם בעצמם.

ביום 26.2.2020 הודיעו המשיבים כי חזרו בהם מהחלטתם וכי כל העותרים יקבלו היתרים לצאת לרצועה. לאחר שהתקבל הסעד המבוקש הגשנו בקשה לפסיקת הוצאות משפט. בית המשפט פסק לטובת העותרים וקבע כי המדינה תשלם הוצאות בסך 4,000 ש”ח.