הצלחה ויופי

בסמה אבו-מוסטפא הגשימה חלום ופתחה עסק משלה, שמכלכל את משפחתה. כדי לממש את כל יכולותיה ושאיפותיה, נחוץ שינוי במדיניות הסגר

בסמה אבו מוסטפא עם המוצרים שלה. צילומים: אסמאא ח’אלידי

"תמיד רציתי להיות רופאה באזור הזה, שבו גדלתי. בית המרקחת והמרפאה הקרובים נמצאים במרחק עשרים דקות נסיעה, ורציתי לעשות למען הקהילה שלי מאז שהייתי נערה". בסמה ואיל אבו-מוסטפא, בת 23, מתגוררת באזור כפרי בנפת ח'אן יונס שבעזה, עם הוריה, שלושה אחים ושתי אחיות. כשהבינה שהמסלול ללימודי רפואה לא יתאפשר, בחרה בלימודי רוקחות ותזונה, שנמשכו ארבע שנים באוניברסיטה. "עבדתי בבתי מרקחת שונים," היא מספרת. "אבל היו ימים שלא היה לי כסף לתחבורה ציבורית לחזור הביתה".

אביה, שמאוד עודד אותה ללמוד, לקה בשבץ ונאלץ להפסיק את עבודתו כמנהל בארגון בינלאומי. אמה, בוגרת לימודי עבודה סוציאלית, לא מצאה עבודה. המשפחה נקלעה לקשיים. "כדי להרוויח כסף, האחים הקטנים שלי היו קוטפים תפוזים ומוכרים אותם ברחוב". ואז שמעה על תוכנית מיוחדת להתמחות בתחום תעשיית התרופות והקוסמטיקה. "נרשמתי, ולמרות שלא היתה לי הכנסה לכל אורך הלימודים, הרגשתי טוב ויצאתי מהדיכאון ומהתסכול. סיום התוכנית סימן את תחילת הדרך שלי".

הזמנות מתקבלות גם מהגדה, ישראל, טורקיה וירדן.

לקראת סוף 2019 החלה מיישמת את מה שלמדה, עסק משלה. "היו לי הרבה מניעים," היא מסבירה. "המרכזי שבהם היה המצב הכלכלי. לא היה לנו כלום. האחים שלי, שסיימו תיכון, העדיפו לא להמשיך ללימודים אקדמיים, גם כי ראו שלימודים לא עזרו לי ולאחרים למצוא עבודה. עוד סיבה היתה אמא שלי,. היא נכוותה בפניה בתאונת מטבח. מיד שלחתי את אחי לבית מרקחת במרכז העיר והוא חזר רק אחרי 50 דקות, כי, כאמור, אין בתי מרקחת באזור. אמא שלי מאוד יפה, והעציב אותי לראות את הכוויה על הפרצוף שלה. חקרתי ופיתחתי משחה משמן טבעי לטיפול בכוויות, והיא היתה הראשונה שניסתה אותה. התוצאה היתה טובה מאוד".

כדי להתחיל את הכנת המרקחות כעסק, נאלצה למכור מחרוזת שקיבלה כשהיתה ילדה. במחצית מכאלף השקלים שקיבלה תמורתה קנתה חומרי גלם. היא סידרה לעצמה פינת עבודה במסדרון הבית של הוריה, והחלה בעבודה. "המוצר הראשון שהכנתי היה שמן לשיער. ניסיתי את המוצרים על ההורים ועל השכנים. אחר כך התחלתי לפרסם בפייסבוק, עם תמונה של המוצר, מחיר וכל זה".

המוצר הראשון שהכינה היה שמן לשיער.

הגיעו פניות מרחבי הרצועה. בתוך השנה הראשונה ייצרה שלושים מוצרים שונים, בהם משחות, שמנים ומשקה להורדת משקל. "המוצר הנמכר ביותר ברצועה הוא סבון שמטפל בעור הפנים. עם התרבות ההזמנות, אבא שלי לקח אחריות על המשלוחים, הפכנו את הסלון לבית מלאכה, שבו ממלאים את המכלים ומכינים למשלוח. בגלל שהסלון תפוס, התחלנו לארח בחצר".

כל המשפחה עובדת בעסק, לעתים אבו מוסטפא שוכרת עוד עובד, שיעזור במילוי ההזמנות. "בהתחלה הייתי עובדת חמש-שש שעות רק בערבוב ידני של החומרים, והייתי הולכת לישון עם כאבים בכל הגוף.  לאחרונה קניתי ציוד ב-500 דולר, שמקל עלינו את העבודה".

בסמה ואביה מכינים מוצר.

ההצלחה, היא מספרת, לא רק חיזקה את כלכלת המשפחה – היא החזירה את כל ההשקעה של הוריה, אחיה יכלו להמשיך את לימודיהם – אלא גם משמשת השראה לצעירות סביבה. כל השיווק נעשה דרך הרשת. הזמנות מתקבלות לא רק מהרצועה, אלא גם מהגדה, מישראל, מטורקיה ומירדן. אבל ישראל לא מאפשרת משלוח דואר מסחרי מהרצועה. "יש הרבה פוטנציאל למשקה ההרזיה ולמשחה המלווה," מעריכה אבו מוסטפא. "אני מוכרת את הערכּה ב-30 שקל. יש חברה במלזיה שמוכרת מוצר דומה בקרוב ל-100 שקל, אבל בגלל המצב במעברים וההגבלות על תנועה אני לא יכולה להתחרות איתם. יש גם תחרות בתוך הרצועה, אבל, תודה לאל, יש לי ביטחון במוצרים שלי".

התקופה הראשונה מאז פרצה מגפת הקורונה, במרץ, היתה מיוחדת עבורה, אומרת אבו מוסטפא. "נשים נשארו בבתים, היה להן יותר זמן לעצמן, וזה הוביל לעלייה בהזמנות ובמכירות. אבל בהמשך, מתחילת הקיץ, הרגשתי ירידה במכירות. אני מבינה שזאת בעיה רוחבית, עולמית. אין הרבה מה לעשות".

בשביל להמשיך ולהתפתח, נחוץ עוד מימון. "הגשתי בקשות להרבה ארגונים. אבל עדיין לא קיבלתי כל תמיכה". אבו מוסטפא רוצה להעביר את המפעל המשפחתי אל מחוץ לבית. "בשביל זה אני צריכה רישיון ממשרדי ממשלה שונים. ובשביל רישיון למוצרים, צריך קרוב ל-150 שקל לכל אחד. ואני גם צריכה ציוד מכני, מקרר וכלי עבודה".

איסוף חומרי גלם מהגינה.

יש חומרי גלם שישראל מגדירה "דו-שימושיים", ומונעת, או מעכבת, את כניסתם לעזה, כמו גליצרין, שחשוב לסבונים ולמשחות. "זה חומר מרכזי לעבודה", היא אומרת, "בלעדיו קשה מאוד". כמוהו, חמאת קקאו, חמאת שיאה ועוד. "חומרי הגלם שלי יקרים בעיקר בגלל שהם נדירים ברצועה. אם היה יותר מהם, העלות היתה יותר נמוכה, והיה לי יותר פוטנציאל גם לייצר יותר, וגם להרוויח יותר".

לאבו מוסטפא שאיפות גדולות לעתיד. "אני חולמת שיהיה לי מרכז רפואי מתקדם, עם יחידה לאבחון רפואי ויחידה לייצור, שיתרכז בעיקר בכל מה שקשור לבריאות האישה ולטיפוח. אני רוצה גם להמשיך את הלימודים, לתואר שני ושלישי".

בדיקת המוצרים בחצר המשפחה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *