עזה מלמדת אותנו על בידוד

השוק בעזה בימים שמחים יותר. צילום: גישה

בימים ובשבועות הבאים, יהודים, נוצרים ומוסלמים יציינו את פסח, פסחא ורמדאן, לפי סדר זה. חגים, שמסורתית נחגגים בסעודות נדיבות אליהן מסבים בני כמה דורות, יצוינו הפעם בבידוד חברתי, שעה שהעולם נאבק להשתלט על התפשטות נגיף הקורונה. לפלסטינים של עזה יש הרבה מה ללמד אותנו על בידוד ומרחק מאולץ מהיקרים ללב.

פעמיים בשנה, בפסחא ובחג המולד, התושבים הנוצרים של עזה ממתינים להודעה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף במשרד הביטחון שמנפיק היתרי תנועה, כדי להיווכח אם יתאפשר להם לבקר במקומות הקדושים ואת בני המשפחה החיים בגדה המערבית ובישראל. אומניה זועבי, רכזת פניות במחלקה המשפטית של גישה, כותבת על העבודה שלנו בנושא:

חג. לחץ. קניות, ניקיונות, בישולים. מה יהיה התפריט בארוחת החג, מי מכין מה? ואם אתם צעירים, ושוב צריכים להעביר את הערב עם המשפחה, אתם יודעים ששוב יחזרו אותן השיחות מהשנה שעברה. ומהשנה שלפניה: למה את/ה עדיין רווק/ה? מתי יהיו נכדים? מתי תקנו דירה? אם התשובה כל זה מוכר מאוד, אז אתם לא בעזה.

מדי שנה ישראל שוקלת פעמיים אם לתת היתרים לפלסטינים הנוצרים שחיים ברצועת עזה, פעם בחג המולד ופעם בפסחא. הנוצרים בעזה מונים בערך אלף אישה ואיש, ילד וילדה, מתוך שני מיליון תושבי הרצועה. למוסלמים הגרים בעזה ישראל אפילו לא שוקלת לאפשר לציין חגים מחוץ לרצועה.

אז מה קורה עם 0.0005 מתושבי הרצועה לקראת כל פסחא (מלבד השנה)? כחודש לפני החג, מעבירה הכנסייה בעזה את פרטי רוב הנוצרים החיים ברצועה לוועדה האזרחית הפלסטינית, אשר אמונה על העברת הבקשות למת"ק הישראלי במעבר ארז. משם הן עוברות למתפ"ש. לקראת החג אמור מתפ"ש לפרסם מי יישקל השנה כזכאי להיתר. לרוב ההנחיות מתפרסמות ברגע האחרון. לפעמים אחריו. מדי שנה גם אנחנו בגישה פונים למתפ"ש, כחודש לפני החג, כדי להזכיר וללחוץ לפרסום ההנחיות. בדרך כלל עונים לנו, ש"טרם התקבלה החלטה".

ככל שזה נוגע למשטר ההיתרים של ישראל, כל שנה מזמנת הפתעות. הדבר הקבוע היחיד הוא שאי אפשר להתייחס לזכות לנוע כמובנת מאליה. אנחנו יכולים להיות בטוחים שגילאי 16 עד 35 לא יישקלו בחלוקת ההיתרים. זאת החלטה שמותירה אחוז גדול מהמשפחות בדילמה קורעת לב. האוכלוסייה בעזה צעירה. רבים מבני הפחות מ-35 הם הורים. הילדים מקבלים היתרים, אך הוריהם לא. במשפחות אחרות ההורים בני יותר מ-35, אבל יש להם ילדים מבוגרים מ-16 וגם בני פחות מ-16. האם לפצל את המשפחה לחג? כלומר, גם בימים "רגילים" מדיניות ההיתרים בתקופת החגים מאתגרת מאוד את חוויית החג בחיק במשפחה. ויש שנים שישראל בכלל מבטלת את חלוקת ההיתרים ליציאה מעזה לגדה ולישראל בפסחא.

כאשר היא כבר מנפקת מספר מצומצם של היתרים, אלה מונפקים יום או יומיים לפני החג, ואז נופלת על הממתינים המתוחים מכה נוספת: חלק מהרשימה, שכבר עומד בקריטריונים, באופן קבוע מסורב כי עומדת נגדו "מניעה ביטחונית". פונות אלינו הרבה מהמשפחות שסורבו בנימוק העמום והגורף הזה, בשם חלקן אנחנו פונים לבית המשפט, ובמקרים רבים הנימוקים של ישראל להטלת ה"מניעה" מתפוגגים תחת איום של פעולה משפטית, מה שמוכיח שלא היה בסיס לסירוב מלכתחילה.

עוד קודם למגפת נגיף הקורונה, ב"שיגרה", מדיניות ישראל מנעה ממשפחות פלסטיניות, מוסלמיות כנוצריות, לציין את החגים בחברת יקיריהם החיים מרחק נסיעה קצרה מהם.

השנה כולנו ניאלץ לציין את החגים רחוק מהמשפחות שלנו. זאת הזדמנות להקדיש מחשבה ולשנות את מה שהוא "שיגרה" של משפחות פלסטיניות החיות תחת שליטה ישראלית.

אנא הצטרפו אלינו במאבק להגן על הזכות לנוע ותרמו כעת.

חגים שמחים ובריאות לכולנו.

פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *