מבצע סבתא

מעבר ארז, 2017. צילום: גישה

מעבר ארז, 2017. צילום: גישה

ב', תושבת עזה בת 62, היא אמא לשלוש בנות, אזרחיות ישראל, המתגוררות עם משפחותיהן בישראל. נכדתה שבישראל מתחתנת, וב' ביקשה להשתתף בטקסים, שנקבעו לתאריכים 11 ו-12 ביולי.

היא הגישה, כנדרש, בקשה מבעוד מועד לוועדה האזרחית הפלסטינית, שמקשרת בין הפלסטינים בעזה לבין מת"ק (מפקדת התיאום והקישור) עזה לצורך בקשות להיתרי מעבר. ב-1.7 התקבלה מהמת"ק תשובה לקונית, ש"המסמכים שהוגשו אינם תקינים". לא פירטו מה היה "לא תקין" במסמכים, כך שלא ב' ולא "גישה" יכולים היו להבין מה עליה לעשות כדי לקבל את ההיתר.

עתרנו בשם ב' לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בבקשה שיורה להתיר לה לצאת דרך מעבר ארז כדי להשתתף בחגיגות החתונה. רק לאחר שבית המשפט הורה למדינה להגיב לעתירה, התברר בתשובת המדינה כי המסמכים שנשלחו היו "לא קריאים", וכי לא הצליחו לדלות מהם הנתונים הנדרשים לבחינת הבקשה.

ב' הגיעה שוב לוועדה האזרחית עם המסמכים, כדי שבמת"ק יוכלו לבחון אותם, אך אז התקשרה הפרקליטה לגישה, עם תשובה חדשה ומפתיעה: ב' רשומה כשב"חית. כלומר, כמי שלא נמצאת כרגע ברצועה. זאת למרות שב' הגיעה בגופה לוועדה האזרחית *בעזה* וטרחה להגיש את הבקשה לצאת מעזה לישראל. היא נדרשה לעשות את הלא ייאמן: להצטלם במשרדי הוועדה האזרחית ברצועה, כדי להוכיח שהיא אכן בעזה. הצילום נשלח למת"ק ורק כך קיבלה ב' את האישור המיוחל ויצאה לחתונת נכדתה.

סיפורה של ב' הוא עוד דוגמה לדרך שבה הבירוקרטיה שמפעילה ישראל על תושבי עזה ממררת את חייהם ומונעת מהם גם את הדברים הבסיסיים ביותר. קשרי משפחה לא נמוגים, והשנים הארוכות שבה עזה מבודדת, לא הקהו את הכמיהה והצורך להיפגש. על ישראל לאפשר זאת.

פורסם בקטגוריה זכויות אדם, כללי, מעבר אנשים מעזה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *