חקלאי עזה חוששים מעונה נוספת של ריסוס

סאלח אל נג'אר. צילום: גישה

סאלח אל נג'אר. צילום: גישה

ושוב זאת העונה שבה החקלאים המעבדים את האדמות הסמוכות לגדר בעזה מביטים בדאגה לשמים, נדרכים עם כל טרטור מנוע. פעמיים בשנה ישראל מעלה לאוויר מטוסי ריסוס, שמפזרים קוטלי עשבים, אותם הרוח נושאת אל תוך הרצועה. מדי שנה נהרסים יבולים, פרנסתם היחידה של חקלאים מסורים.

איש השטח של גישה יצא השבוע לפגוש שוב את סאלח אל נג'אר, אותו ראיין גם לפני שנה. אל נג'אר חוכר באזור 35 דונמים, ומגדל בהם תרד, סלק, פול, אפונה ותירס. לדעתו, שלושה מחמשת הדונמים של התרד כבר מוכנים לקטיף; השניים האחרים זקוקים לעוד כשלושה שבועות. מחשש לאבד את היבול, בשל ריסוס בהפתעה ובגלל המצוקה הכלכלית ברצועה, פנה לסוחר והציע למכור לו את כל היבול הבשל בחצי מחיר. בימים טובים יכול היה למכור ב-2,000 שקל לדונם. הסוחר אמר שיש לחכות עוד כמה ימים להבשלה, ואל נג'אר מתוח. העיקר, מבחינתו, לא לאבד את ההשקעה שלו.

חקלאי נוסף, אחמד אבו טעימה, מזכיר שהריסוסים גורמים לחקלאים הפסדים גדולים, ושהצבא הישראלי לא מכיר באחריותו לכך. למרות שהרשויות בעזה מבצעות הערכות נזקים והמספרים נרשמים ומדווחים על ידי ארגונים שונים, הוא אומר, איש לא מפצה את החקלאים. נזכיר כי רק במחצית הראשונה של השנה נפגעו 8,200 דונם של גידולים כתוצאה מריסוס ישראלי. למרות הסיכון הגבוה, חקלאים חוזרים לאזור, בעיקר בגלל מצוקת הפרנסה הגדלה ברצועה.

היו מגדלים שניסו להתכונן מבעוד מועד וכיסו שתילים יקרים. אל נג'אר אומר שזרע שלושה דונם תירס 300 מטרים מהגדר. קילו זרעי תירס עולה 220 שקל, והוא זרע כ-15 קילו. הכל עכשיו מכוסה בניילון, מחשש הריסוס הישראלי.

אל נג'אר אומר שהשנה חכר רק מחצית מהשטח שהיה חוכר בעבר, גם בגלל החשש מהריסוס וגם בגלל המצב הכלכלי. ההפסדים מהריסוסים הכניסו את החקלאים לסחרור של חובות לספקי ציוד חקלאי. "כל שנה אנחנו זורעים מחדש בתקווה לכסות על הפסדי השנה הקודמת ואז הריסוסים, פעמיים בשנה, בלי התראה, הורסים הכל.

"עובדים איתנו צעירים, בשכר שלא עולה על 30 שקל ביום, והבנים. כולם עם האוזן כרויה לשמוע את קולות מטוסי הריסוס או להריח את עשן הצמיגים שמבעירים הישראלים בעת הריסוס, כדי לאתר את כיוון הרוח. ככה מדי שנה, מאז 2013".

דיווח וידאו מחקלאי אזור החיץ שפרסמנו בחורף הקודם. לא השתנה דבר:

 

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *