המאבק אינו על תקנים, אלא על הבסיס הדמוקרטי של ישראל

עזה אחרי "צוק איתן". הצעירות שעשו שירות לאומי בגישה השתדלו איתנו להעביר את המידע לציבור כדי להבהיר את חוסר התוחלת והסכנה שבמדיניות הזאת, וכן, גם את הפגיעה שלה בזכויות אדם

עזה אחרי "צוק איתן". הצעירות שעשו שירות לאומי בגישה השתדלו איתנו להעביר את המידע לציבור כדי להבהיר את חוסר התוחלת והסכנה שבמדיניות כלפי עזה, וכן, גם את הפגיעה שלה בזכויות אדם. צילום: נוריה אוסוולד

בידיעה באתר NRG מבית "ישראל היום" נמסר כי בהמשך לדיווח על המאמץ שמשקיעים במנהלת השירות הלאומי על הגדרה מחדש של התנאים לתקני שירות לאומי, "מתפרסמת כעת" רשימת "ארגוני שמאל" שצפויים לאבד תקנים. כ-17 אלף בנות ובני שירות משרתים ממש עכשיו במגוון עצום של ארגונים ומוסדות; התקנים שמבקשים להסיר מסתכמים לכל היותר בכמה עשרות. כלומר, לא מדובר ברפורמה. הנושא הוא לא זכאות לתקן של שירות לאומי. מדובר בסימון והדרה בדרך לדה-לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית. ובלשון עוד פחות נקייה: רדיפה פוליטית.

גישה, כמו ארגונים רבים ברשימה הזאת, יוכל להמשיך את פעילותו גם בלי תקן שירות לאומי. הכרנו כך עד היום שלוש צעירות מרשימות, שהצטרפו למחלקה הציבורית שלנו, למדו איתנו את מדיניות מגבלות התנועה שישראל משיתה על האוכלוסייה הפלסטינית ועל מחיריה, והשתדלו איתנו להעביר את המידע לציבור כדי להבהיר את חוסר התוחלת והסכנה שבמדיניות הזאת, וכן, גם את הפגיעה שלה בזכויות אדם. סביר שבחירתן בשירות לאומי אצלנו תואמת את השקפת עולמן, ובה כלולה גם נכונות לבחון בעין ביקורתית את החלטות הנהגת המדינה מתוך אכפתיות ומחויבות לעתיד טוב מזה. הן בחרו במסלול הזה, למרות שמן הסתם יש דרכים ומקומות נוחים יותר להעביר בהם את השנים האלה.

הסימון הפוליטי וכליאת שורה של ארגונים, בעלי אופי שונה ומטרות שונות, תחת תיוג של מי שחותרים תחת קיום המדינה, אינו סתם שקר מקרי. יש מאחורי הפעולה הזאת כוונה לפגוע ברב-קוליות של החברה בישראל, להשתיק ביקורת לגיטימית, למנוע שיח על נושאים שמשמעותם – ואין דרך לומר זאת בלי דרמה – חיים ומוות. רק להזכיר שמבצע צוק איתן אולי דשדש ברצועת עזה, אבל שני שליש מתושבי ישראל היו תחת מתקפת רקטות. השקט הנוכחי זמני כל עוד אין חתירה לפתרונות ארוכי טווח; כל עוד ישראל לא עומדת במעשים מאחורי מילות מנהיגיה בדבר הצורך והתועלת שבשיקום החיים ברצועת עזה.

אסור לטעות, המאבק אינו על תקנים לארגוני שמאל, מרכז או ימין. המאבק הוא על הבסיס הדמוקרטי של החיים בישראל: חופש הביטוי, זכויות מיעוטים, ייצוג לקבוצות מוחלשות וביקורת ציבורית על החלטות הממשלה. זכויות אדם לכולנו. כולנו: יהודים וערבים, נשים וגברים, ילדים וקשישים. בלעדיהם אין חיים, אין שקט, אין עתיד.

פורסם בקטגוריה חברה אזרחית, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *