החדשות הטובות: הקבינט דן במדיניות לגבי עזה. הרעות: לא רואים שינוי

להשלים עם המציאות. נפתלי בנט בכנס המועצה למחקרי ביטחון לאומי

להשלים עם המציאות? נפתלי בנט בכנס המועצה למחקרי ביטחון לאומי

משהו מוזר קרה בשבוע שעבר בפוליטיקה הישראלית. לאחר ששר החינוך, נפתלי בנט, תהה בכנס המועצה למחקרי ביטחון לאומי "האם לא עדיף להשלים עם המציאות ולנתק את אחריותנו על שני מיליון עזתים. לפתוח להם אפיקי חיים עם בקרה ביטחונית נאותה?" אמרו מקורבים אנונימיים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי בנט מציג כשלו רעיונות שדנו בהם בקבינט. הרעיון להחליף את הסגר על עזה במדיניות אחרת, טענו המקורבים, אינו חדש כלל. דנו בו.

דיון בקבינט בעניין עזה הוא חדשות מרעישות. ככל הידוע לנו, בעבר לא נערך שום דיון רציני על הסגר ולא הוצעו חלופות משמעותיות לו. ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בעבר, עוזי ארד, גילה זאת, וכינה את היעדר הדיון "פרטאץ' בריבוע"; דברים דומים אמר גם רוני ברט, שהיה בכיר במל"ל בשנים האחרונות: "לא היה שום דיון אסטרטגי על עזה במשך  ארבע וחצי שנים. כשכבר הגיע, הוצגו שתי חלופות קש והמלצה חד משמעית – להמשיך עם המדיניות הקיימת"; אנו יודעים שגם ב-2010 לא נערך דיון על הרצועה, כי הקשבנו לדן מרידור, שהיה השר לענייני מודיעין, מספר איך אהוד ברק, אז שר הביטחון, מנמק את המשך הסגר ב"אינרציה". אז כן, אם נערך דיון, מדובר בחדשות.

בשנה וחצי האחרונות הרבה מאוד גורמים מקצועיים קשרו בין שיקום הרצועה לבין יציבות האזור. אמר את זה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי; אמרו את זה גורמים בכירים בצבא, אמר את זה הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ, ודברים דומים אמר גם במאי האחרון הרמטכ"ל הנוכחי, גדי אייזנקוט בראיון לאלכס פישמן מ"ידיעות אחרונות" ("המדיניות שהוא מתווה נשענת על שני עקרונות: לנסות לבלום את התעצמות חמאס ובה בעת לעשות הכל כדי להכניס מוטיב של תקווה לרצועה, כדי שיהיה להם מה להפסיד. איזנקוט הוא חסיד של הסיוע לשיקום עזה. הוא אינו פוסל, למשל, את התוכנית להקמת נמל רחוק שישרת את העזתים – בקפריסין, למשל. כאן הוא רואה עין בעין עם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, מהאנשים הקרובים אליו ביותר. שניהם מאמינים שככל שהתקווה תגדל, העימות ידחה."). אמרו את זה גם פוליטיקאים, מח"כ עופר שלח ועד השר נפתלי בנט. בקרב כמעט כל גורם מקצועי בישראל מתקיים קונצנזוס, שאפשר לנסח במשפט: המשך החנק הכלכלי של הרצועה מסוכן לישראל. במלים אחרות, לא זו בלבד שאין סתירה בין זכויות אדם לבין האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, שמירה על זכויותיהם של תושבי עזה חיונית לביטחון.

אז משמח שנערך דיון, ויש סיבה טובה להניח שנשמעו בו קולות שקוראים להסיר את הסגר. כי בינתיים מצטברים סימנים רק לכך שישראל מסיגה גם את מעט ההקלות בסגר שנקבעו לאחר מבצע "צוק איתן". בחודשים האחרונים יש ירידה בכמות היציאות דרך מעבר ארז, וישראל החמירה את התנאים ליציאה מעזה; ההחלטה לאפשר סוף סוף מכירת סחורה מעזה בשטחי הגדה וישראל מתקשה לממש את הפוטנציאל החיובי לכלכלת הרצועה בגלל שורת אילוצים ישראלים שמייקרים את עלות המשלוח; ובעוד חומרי בנייה מוכנסים בפיקוח ישראלי, ישראל אסרה על הכנסת לוחות עץ לרצועה, שמאיימת על המשך תפקוד ענף הריהוט. התוצאה: אבטלה של 42.7 אחוזים (ו-59.7 אחוזים בקרב צעירים), עוני ועמם האזהרות הרגילות מפני התלקחות חוזרת של האלימות.

טוב שהקבינט ניהל דיון ער על הסגר על עזה, ונעים לראות שכולם סוף סוף מכירים בכך שמדיניות הסגר כשלה וגם שהזמן לתקנה מתקצר. מדאיג מאוד, לעומת זאת, להיווכח שבמקום לשנות את המדיניות, משמרים אותה ומחמירים את תנאיה, כשידוע שאת החשבון הנורא על כך נידרש כולנו לשלם.

פורסם בקטגוריה זכויות אדם, כללי, פיתוח כלכלי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *