שנה להרס: מעט מדי השתנה

זרועה הרס. צילום: גישה

זרועה הרס. צילום: גישה

שנה חלפה מאז נפתחה האש במבצע "צוק איתן" ורצועת עזה עודנה זרועה הרס ורחוקה מתנופת השיקום שלה מייחלים רבים כל כך. למרות תמימות הדעים בדבר כישלון מדיניות הסגר, ממשיכה ישראל להטיל מגבלות תנועה גורפות ושרירותיות על אנשים וסחורות. גם כיום, הכלל הוא מניעה והרשות לנוע היא היוצאת דופן.

שיעור האבטלה ברצועה מוסיף לעמוד על יותר מ-40 אחוז, כמעט 60 אחוז בקרב צעירים; טרם החלה תנופת בנייה משמעותית, התשתיות לא שבו למצבן העגום טרם הלחימה; עוני ומחסור עדיין מושלים. הנזקים שהותירה הלחימה ברצועה מסיביים: למעלה מ-17 אלף יחידות דיור נהרסו או שאינן ראויות עוד למגורים, רבבות בנייני מגורים ניזוקו קשות; עשרות בתי ספר, בתי חולים, בתי חרושת ומבני ציבור נפגעו.

מיד עם תום הקרבות החל מורגש בישראל שינוי ביחס המילולי לתושבי רצועת עזה וצרכיהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל הקודם בני גנץ, כמו גם הרמטכ"ל הנוכחי גדי אייזנקוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי ורבים אחרים עמדו על הצורך לפעול לשיקום הרצועה כאינטרס ישראלי והדגישו כי מתן תקווה כלכלית לאזרחים המתגוררים בה יתרום ליציבות האזור ועשוי למנוע עימות נוסף בעתיד הקרוב.

מתפ"ש הכריז על שורה של צעדים, שלכאורה תומכים בשינוי הגישה:

  • לראשונה מאז הידוק הסגר, ניתנו היתרים לשיווק, בימים מסוימים, מוצרים שונים מעזה בגדה המערבית, ובהם סחורה חקלאית,  דגים ופירות ים, מוצרי עץ וטקסטיל. במרץ השנה אף הותר שיווק מוגבל של עגבניות וחצילים לישראל, לטובת המגזר היהודי-דתי לרגל שנת השמיטה. עם זאת, נפח הסחורה היוצאת הוא כ-8 אחוז מנפח הסחורה שיצאה מעזה ערב הסגר. פרסמנו השנה מחקר שמנתח מדוע ומצביע איך לשפר.
  • האיסור על תנועת אנשים במעבר ארז שבין עזה לישראל נותר במקומו, אולם החריגים לאיסור הורחבו. בעיקר גדלה מכסת הזכאים לתעודת סוחר. כך הפכה קטגוריה זאת למובילה במספר האנשים החולפים במעבר ארז. רוב האחרים שעוברים בארז הם חולים ומלוויהם. נפח תנועת אנשים כיום הוא כ-3 אחוז מנפח העוברים במעבר ארז בספטמבר 2000.
  • דרך המנגנון המשולש הרשות הפלסטינית-או"ם-ישראל הוכנסו חומרי בניין לתיקון מבנים שניזוקו בלחימה. רק בסוף יוני 2015 הוכרז שהמנגנון יחל לעבד אישורים לרכישת חומרי בניין לבנייה פרטית. ארגוני סיוע בינלאומיים ורשות המים הפלסטינית הכניסו כמויות ניכרות של חומרים, אך למעלה ממחצית מקרוב ל-1.2 מיליון טון חומרי בניין שנכנסו דרך המנגנון כוונו לפרויקט שיקום ובניית תשתיות כבישים במימון ממשלת קטאר. זאת כמות עצומה, אך היא מהווה בערך 5 אחוז מהצרכים של הרצועה.

מאז הופסקה האש, שר הביטחון הורה כבר ארבע פעמים למנוע תנועה אזרחית אל ומתוך הרצועה כתגובה לירי, הבלתי חוקי בעליל, של חמושים לעבר ישראל. בכך העניש תושבים על פעולות שעליהן לא היתה להם כל שליטה.

לישראל מחויבות משפטית וערכית לסייע לתושבי עזה לחיות חיים תקינים, שרחוקים מהם מאוד. ראשיה מסבירים כי למדינה אינטרס לעשות זאת. אין זמן נכון מעכשיו ליישם זאת באמת.

פורסם בקטגוריה כללי, מדיניות הבידול, מעבר אנשים לעזה, מעבר אנשים מעזה, מעבר סחורות לעזה, פיתוח כלכלי, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *