מתחילים מחדש

מהענפים שנציגיהם רואיינו במחקר; מימין לשמאל, מלמעלה למטה: היי-טק, ריהוט, חקלאות, טקסטיל, מזון מעובד. צילומים: גישה

מהענפים שנציגיהם רואיינו במחקר; מימין לשמאל, מלמעלה למטה: היי-טק, ריהוט, חקלאות, טקסטיל, מזון מעובד. צילומים: גישה

ב-6 בנובמבר, 2014, יצאה משאית מרצועת עזה לנסיעה היסטורית. ארגזי הקרטון שהועמסו עליה, ובהם עשרה טון מלפפונים, נועדו להימכר בחברון – הפעם הראשונה בשבע שנים וחצי שישראל התירה שיווק סחורה מרצועת עזה בשוק הפרטי בגדה המערבית. מאז אותו בוקר יצאו מאות משאיות עמוסות סחורה מעזה לשווקי הגדה, שהיו סגורים בפני תושבי הרצועה מאז השתלט חמאס על הרצועה.

מאחר שהגדה וישראל היו השווקים העיקריים של תושבי עזה עד 2007, האיסור על מכירה שם חנק כמעט כל סיכוי לקיום כלכלי של הרצועה וגרם לפתיחת פערים בכל פרמטר כלכלי בין שני חלקי הטריטוריה הפלסטינית. לפתיחת הגדה לתוצרת מעזה – ולאחרונה, באופן מוגבל, גם של שווקים בישראל – משמעות עצומה ומעוררת תקווה, גם אם זהירה.

זמן קצר לאחר פתיחתה  המחודשת של הגדה בפני סחורה מעזה, כינסנו נציגים בולטים של חמישה ענפים יצרניים ברצועה לשיחות ממוקדות. ניסינו להבין מהם איך הם רואים את הפוטנציאל הטמון בשיווק בגדה המערבית ואלו קשיים ניצבים בפניהם. בכל קבוצת מיקוד כזו התקבצו נציגי ענף בולט אחד ברצועה: ריהוט, עיבוד מזון, חקלאות, טקסטיל והיי-טק. המשתתפים דנו בשנות הסגר הארוכות, שיתפו במחשבותיהם על הניסיון לחדור לשווקי הגדה, על המעקשים שלפניהם ועל התקווה לעתיד קל יותר.

לקריאת המחקר »

רבים מהם העריכו כי בהינתן תנאי מעבר סבירים הם יוכלו לשווק לגדה בין 30 ל-90 אחוזים מיכולות הייצור שלהם (תלוי בענף וביצרן). רבים גם חושבים שיש להם, למרות הקשיים, יתרונות מובנים ביחס ליצרנים בגדה. בענף הריהוט דיברו על כוח העבודה המיומן, ובענפים אחרים דיברו על המחירים האטרקטיביים, על הסחורה האיכותית ולעתים על קשרי מסחר ששרדו גם את שנות הסגר.

אבל יש גם קשיים. חידוש קשרי המסחר דורש ריענון של קשרים אישיים, שורה של הערכות שוק, מוצרים ועלויות, ובעיקר לימוד יסודי של השינויים שחלו בשווקי הגדה, שכמובן התאימו עצמם במהלך השנים של נתק מעזה. כל אלה לא יכולים להתבצע ללא הקלות משמעותיות במעבר אנשים. זה נכון לגבי חברות היי-טק בעזה, שנציגיהן מספרים על מכרזים שאבדו וקשרים שהתמוססו עם השנים, אבל גם עבור חקלאים, סוחרי רהיטים ומנהלי חברות טקסטיל ועיבוד מזון. רבים גם ציינו את העלויות הגבוהות של העברת סחורה דרך כרם שלום, ואת החשש התמידי, פרי ניסיון רב שנים, מסגירה פתאומית של המעבר.

מדיניות הבידול, שביקשה לנתק את עזה מהגדה ובכך להביא לשינויים מדיניים ולשליטה ביטחונית אפקטיבית, נכשלה ובמחיר נורא, גם כלכלי. כעת מצהירים ראשי מערכת הביטחון ששיקום הכלכלה הפלסטינית, במיוחד זאת של הרצועה, היא מרכזית ליציבות באזור ואגב כך מביעים תמיכה אקטיבית בצעדים שיסייעו להתאוששות הנחוצה הזאת.

רבים מהקשיים שעלו בקבוצות המיקוד שערכנו ניתן לפתור בהשקעה לא גדולה של זמן, כסף ובעיקר רצון טוב. המפתח מצוי בידי ישראל, שמנהלת את מעבר הסחורות היחיד שמשרת את 1.8 מיליון תושבי הרצועה. הפוטנציאל  בעזה עצום. ההיענות המיידית של יצרנים וסוחרים לשווק, רק מדגימה את הרעב הגדול לתנופה מחודשת, את רצון התושבים באופק של הזדמנויות להתפתח.

פורסם בקטגוריה מעבר אנשים לעזה, מעבר אנשים מעזה, מעבר סחורות לרצועת עזה, פיתוח כלכלי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מתחילים מחדש

  1. פינגבאק: מי יודע מהם נהלי יציאת סחורות מעזה? לא הגוף האחראי עליהם | שיחה מקומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *