תופסים גלים

75 אחוז מאוכלוסיית הרצועה צעירה מגיל 30. מדוע שלא ינצלו את רצועת החוף הארוכה שלהם לספורט? צילום: גישה

75 אחוז מאוכלוסיית הרצועה צעירה מגיל 30. מדוע שלא ינצלו את רצועת החוף הארוכה שלהם לספורט? צילום: גישה

אבראהים ערפאת, גולש גלים בן 24, יצא הבוקר מרצועת עזה דרך מעבר ארז לעבר ירדן, אליה ייכנס דרך מעבר אלנבי, ומשם ימשיך לאיי הוואי, כדי להשתתף בסדנה בת חודש, שאמורה להכשיר אותו להזניק את ספורט הגלישה בעזה. הטיסות, הסדנה ועלויות השהייה בהוואי הם במימונו של ארגון אמריקאי שלא למטרות רווח בשם Explore Corps, הפועל בעזה מאז 2008 לפיתוח עבודה קהילתית בקרב צעירים, דרך פעילות ספורטיבית בטבע, ומושקע בהקמת מרכז ספורט ימי קהילתי ברצועה. ב-2010 תרם הארגון 24 לוחות גלישה לגולשים בעזה.

לגלריית התמונות בפייסבוק »

הארגון האמריקאי הזמין את ערפאת להוואי כבר בספטמבר 2014, בתום הקיץ הנורא של מבצע "צוק איתן", אבל אפילו השגת היתר יציאה לשם ראיון ויזה בקונסוליה האמריקאית התבררה כמשימה מורכבת. לאחר הלחימה הודיעה ישראל כי תעדיף טיפול בבקשות יציאה של פצועים מהלחימה וחולים, וכך בקשתו של ערפאת לצאת מעזה לראיון במזרח ירושלים לא טופלה עד פברואר 2015.

הארגון האמריקאי הזמין את ערפאת להוואי כבר בספטמבר 2014. ערפאת. צילום: איבראהים ערפאת.

הארגון האמריקאי הזמין את ערפאת להוואי כבר בספטמבר 2014. ערפאת. צילום: איבראהים ערפאת.

ביום שני השבוע קיבל רכז פניות הציבור בארגון גישה טלפון מפתיע מקצין הפניות במת"ק עזה, שבישר לו כי בקשת היציאה של ערפאת, שליווינו את הגשתה, מאושרת. לפי הקריטריונים שמפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ספורטאים מהרצועה רשאים לבקש היתרי יציאה מהרצועה לצורך נסיעה לחו"ל רק אם הם משתייכים לנבחרות לאומיות פלסטיניות. האישור משמח, אך גם מעיד על האופן השרירותי שבו מתקבלות החלטות. ההשתלמות המקצועית של אבראהים ערפאת עשויה להביא שיפור בחיי צעירים ברצועה; אין לה, כמובן, כל קשר למצב הביטחוני. בקשות אחרות, ראויות לא פחות, נדחות על הסף.

מוחמד א-ריאשי, לדוגמה, מתאמן כבר עשר שנים בגלישה מול חופי עזה. הוא חולם להתמקצע בתחום כמו חברו, אבראהים ערפאת, ולהתמודד בתחרויות בינלאומיות כדי שיוכל, כמו שהוא אמר לתחקירן גישה, מוחמד עזאיזה: "להשמיע בהן את קולם של האנשים בעזה, במיוחד הספורטאים".

75 אחוז מאוכלוסיית הרצועה צעירה מגיל 30. מדוע שלא ינצלו את רצועת החוף הארוכה שלהם לספורט? אלא שפחות משלושים גברים גולשים שם בקביעות. המגבלות על חופש התנועה שחלות על תושבי הרצועה מקשות גם על הגולשים להתפתח בענף שדורש נסיעות לחו"ל לצורך התמקצעות, פיתוח קשרים והשתתפות בתחרויות. "כדי לסחוף עוד צעירים לספורט צריך לחזק את הבסיס," אומר א-ריאשי. "התאחדות הספורט הפלסטינית לא משקיעה בענף שאינו בולט מבחינה בינלאומית, וחסרים כאן גופים שיממנו ומועדונים שיכשירו את גולשי העתיד". ואם לא די בזה, ישראל מקשה גם על יבוא לרצועה של ציוד גלישה בסיסי, כגלשנים וחליפות גלישה, ומזמין הציוד צריך לעבור הליך מיוחד דרך ועדת תיאום כניסת סחורות לרצועה.

ב-2012 יצא א-ריאשי דרך מעבר רפיח, יחד עם אחד מעמיתיו, לסדנת גלישה בקטאר. הקטארים, הוא מספר, התרשמו מביצועיהם עד כדי כך שהחליטו לתרום עשר סירות לקידום הספורט הימי בעזה. בשנה שעברה ניסה לצאת מעזה לסדנת גלישה במצרים, אבל מעבר רפיח סגור רוב הזמן. מעבר ארז יכול להיות עבורו, ועבור ספורטאים צעירים אחרים, שער להגשמת חלומות אישיים ומקצועיים. כולם רק ירוויחו מכך.

פורסם בקטגוריה מעבר אנשים מעזה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *