2014 בעזה: איבה, הרס ותהליך איטי של שיקום

בנייה בעזה. צילום: קארל שמברי

בנייה בעזה. צילום: קארל שמברי

הפסימיסטים יאמרו בצדק ש-2014 היתה מהקשות בשנים שעברו על תושבי רצועת עזה. האופטימיסטים יאמרו ש-2014 היתה שנה שהבליחה בה תקווה ראשונה לשינוי מהותי. כולם יסכימו שהיתה זאת שנה משמעותית מאוד בחלק החופי של הטריטוריה הפלסטינית. מעשי האיבה באזור הסלימו דרמטית והגיעו לשיא קטלני בקיץ, בחמישים ימי הלחימה של מבצע "צוק איתן". להתלקחות בעזה קדמו חטיפה ורצח של שלושה נערים ישראלים בגדה המערבית, ומבצע "שובו אחים", שכחלק ממנו הוטלו הגבלות חריפות על תנועת פלסטינים בגדה וברצועת עזה.

כפי שקרה בתום שני המבצעים הצבאיים הגדולים האחרונים, "עופרת יצוקה" (2008-9) ו"עמוד ענן" (2012), במו"מ להפסקת האש דנו בהקלות שתחיל ישראל על מגבלות תנועה וגישה שהיא משיתה על הרצועה. מספר הקלות חלו על מעבר פלסטינים דרך ארז, ובנובמבר, לראשונה מאז 2007 (להוציא חריגים מוגבלים), הותר מעבר סחורות מעזה לגדה המערבית. חומרי בנייה, קריטיים לשיקום הנזק חסר התקדים בהיקפו שנגרם במהלך הלחימה, לבתים פרטיים, לבתי עסק ולתשתיות, החלו נכנסים לרצועה דרך מסגרת המנגנון לשיקום עזה.

עם זאת, ב-2014 נותרו בעינן הגבלות נרחבות וחסרות הבחנה על העברת סחורות בין עזה לגדה המערבית ולישראל; הקריטריונים לתנועת אנשים נותרו מגבילים מאוד ומאפשרים בעיקר למקרים הומניטריים, כמו גם ל"סוחרים בכירים" לעבור; כמות חומרי הבניין שהוכנסה והסחורות שיצאו נותרה שבריר מכפי שהיתה ערב הטלת הסגר, ב-2007.

נקודות לציון

  • נמשכות ההגבלות על יציאת סחורות: לראשונה מאז 2007, להוציא חריגים מוגבלים, התירה ישראל הוצאת סחורות מעזה למכירה בגדה המערבית. רק 11 חודשים קודם לכן, עמד שר הביטחון משה יעלון בעקשנות על הצורך באיסור על יציאת סחורות מעזה, חרף התקנתה של מכונת שיקוף חדשה במעבר כרם שלום. האיסור על יציאת הסחורות לישראל, בעבר השוק העיקרי של עזה, נותר בעינו ותקנות של עומס ואריזה במעבר כרם שלום מגבילות את רווחיות המכירות של סוחרי עזה.
  • הגבלות על כניסת חומרי בניין: הכנסת חומרי בנייה בסיסיים לעזה הוגבלה לפני ואחרי המבצע. בספטמבר הוקם מנגנון, שמטרתו להתיר הכנסה מפוקחת של חומרי הבניין הנדרשים בעקבות ההרס הנרחב, תוך מניעת בניית מנהרות, אך נראה שהמנגנון הופך את הבניה ליקרה יותר ומסורבלת יותר מהנדרש, מבלי למנוע מחומרי בניין לזלוג לשוק השחור.
  • צעדי ענישה בעקבות ירי רקטות ותקריות אחרות: במהלך השנה, שר הביטחון הורה על סגירת מעבר כרם שלום בחמש הזדמנויות. מעבר ארז נסגר גם הוא פעמיים ותפקד במתכונת חלקית בשני מקרים נוספים.
  • הגבלת תנועת בני אדם: ב-2014, המשיכה ישראל להגביל את תנועתם של אנשים בין עזה, ישראל והגדה המערבית ל"מקרים הומניטריים יוצאי דופן, בדגש על מקרים רפואיים דחופים." עם זאת, בעוד שמצרים המשיכה להגביל מאוד את התנועה דרך מעבר רפיח, נרשמה עליה במספר האנשים שיצאו דרך מעבר ארז בכל הקטגוריות המורשות ליציאה, ולאחר "צוק איתן" הורחבו מעט הקטגוריות המורשות.

תנועת סחורות | יציאת סחורות 

האיסור על מכירת סחורות מעזה לגדה המערבית וישראל נשאר בתוקפו לאורך רוב 2014, ובוטל חלקית בנובמבר, עם המשלוחים הראשונים של סחורה חקלאית ובעקבותיה משלוחי עץ וביגוד לגדה. ישראל המשיכה להתיר מעבר סחורות דרך שטחה למדינות אחרות, אבל לא אפשרה מכירת סחורות בישראל עצמה, שבעבר היתה השוק העיקרי של עזה.

ב-2014, יצאו מעזה 19 משאיות של סחורה מדי חודש, פחות משני אחוזים מהסחורות שיצאו לפני הסגר. קודם ליוני 2007, כשנחסמה מכירת הסחורות אל מחוץ לעזה, 85 אחוז מהסחורות שנמכרו מחוץ לרצועה נמכרו בישראל ובגדה המערבית.

במחצית הראשונה של 2007, כ-1,064 משאיות יצאו מעזה מדי חודש למכירה בישראל, בגדה המערבית ובחו"ל, בהשוואה ל-18.8 משאיות בחודש ב-2014. עם הסרת הגבלות השיווק של סחורה מעזה בגדה, שבעבר היתה השוק השני בגודלו של עזה אחרי ישראל, נרשמה עלייה ביציאת הסחורות, בנובמבר ובדצמבר

במחצית הראשונה של 2007, כ-1,064 משאיות יצאו מעזה מדי חודש למכירה בישראל, בגדה המערבית ובחו"ל, בהשוואה ל-19 משאיות בחודש ב-2014. עם הסרת הגבלות השיווק של סחורה מעזה בגדה, שבעבר היתה השוק השני בגודלו של עזה אחרי ישראל, נרשמה עלייה ביציאת הסחורות, בנובמבר ובדצמבר

תנועת סחורות | חומרי בנייה

הכנסת חומרי בנייה למגזר הפרטי בעזה נאסרה באוקטובר 2013, בעקבות חשיפת מנהרה מעזה לשטח ישראל. ישראל נתנה היתר רק להכנסת חומרי בניין לפרויקטים נבחרים, שבוצעו בידי ארגונים בינלאומיים.

במהלך "צוק איתן", הצבא הישראלי חשף ותקף את תשתית המנהרות ברצועה, כמו גם מנהרות שחיברו את עזה לשטח הישראלי. עם צמצום מעשי האיבה, התחוור שיהיה צורך בהזרמה מסיבית של החומרים האסורים (בטון, פלדה, וחצץ – חומרי היסוד ההכרחיים לבניה) כדי לתקן את הנזק שנגרם ל-100,334 בתים (בכלל זה כ-17 אלף יחידות דיור שנפגעו קשה או נהרסו), 562 מפעלים, 40 קילומטר של דרכים ו-27 בתי ספר ממשלתיים.

מנגנון השיקום של עזה אושר על ידי ישראל ועל ידי הרשות הפלסטינית בעקבות סיום מבצע "צוק איתן". אף שתוכנן לאפשר זרימה של סחורות למגזר הפרטי בעודו מונע זליגת חומרים לקבוצות קיצוניות, נראה שהוא לא עומד ביעדיו המוצהרים. מסוף המבצע עד סוף דצמבר, הוכנסו לרצועה 194,404 טונות של חומרי בניין (בכלל זה 34,570 טונות תחת המנגנון), בעוד שהצורך בחומרי בניין לתיקוני הנזק מהמבצע, יחד עם הצרכים המצטברים של הרצועה, עמד על כחמישה מיליון טון. במילים אחרות, למעלה מארבעה חודשים אחרי תום מעשי האיבה, הוכנסו לרצועה רק 3.9 אחוז מחומרי הבניין ההכרחיים. באותה עת היו דיווחים על דליפה נרחבת של חומרים לשוק השחור. המחירים התנודדו דרמטית בהתבסס על ההיצע, אך דווח שניתן היה למצוא שק בטון בשווי 25 שקלים, שנרכש דרך המנגנון, בשוק השחור במחירים שנעו בין 90 ל-100 ₪.

צעדי ענישה בעקבות ירי רקטות ותקריות אחרות 

בחוזרה על דפוס הפעולה של 2013, סגרה ישראל ב-2014 את מעבר כרם שלום בחמש הזדמנויות שונות – שלוש פעמים בתגובה לירי רקטות מעזה, פעם אחת בתגובה לחטיפת שלושה נערים בגדה המערבית, ופעם אחת באמצע מעשי האיבה (בעקבות מה שנראה כאש ישירה לעבר המעבר) (13-18 במארס, 22-23 באפריל, 15-16 ביוני, 17 ביולי, ו-2-3 בנובמבר). מעבר ארז נסגר גם הוא בשתי הזדמנויות ופעל במתכונת מצומצמת בשני מקרים נוספים. שני המעברים פעלו במסגרת מצומצמת בתקופה ה-15 ביוני וה-27 באוגוסט, לערך.

הצהרות מצד פקידים ישראלים מרמזות על כך שפעולת המעברים שובשה כתגובה לירי רקטות, אבל לא בשל צורך ביטחוני מובהק, מה שמעלה חשדות לענישה קולקטיבית של אוכלוסייה אזרחית, לא מעורבת.

תנועת בני אדם

במהלך 2014, נרשמו כ-6,270 יציאות של פלסטינים במעבר ארז מדי חודש, רובן של אנשי עסקים, חולים ומלוויהם. מספר היציאות הממוצע בחודש דרך ארז היה גבוה ב-32 אחוז מהממוצע החודשי ב-2013. הצורך בחופש תנועה גדל ב-2014, בתגובה לסגירת מעבר רפיח, וישראל התירה את מעברם של יותר אנשים דרך ארז. הקריטריונים ליציאה דרך ארז השתנו באוקטובר, בעקבות המבצע הצבאי (טבלה בעמוד הבא.)

במהלך 2014, מעבר רפיח פעל בצורה תזזיתית. התנועה במעבר ארז הוגבלה עוד יותר במהלך המבצע הצבאי, בעוד שלאחר מכן נרשמה בו עלייה יחסית. הנתון ההשוואתי ברפיח עומד על 20,000 יציאות, מספר היציאות שנרשמו דרך מעבר רפיח מדי חודש במחצית הראשונה של 2013, תקופה שבה כמעט שלא הוטלו מגבלות תנועה על המעבר. את הנתון ההשוואתי המקביל במעבר ארז, לעומת זאת, קשה לתאר גרפית, משום שבתקופות שבהן כמעט לא הוטלו מגבלות על תנועת אנשים דרך המעבר, נרשמו כ-500 אלף יציאות של פלסטינים דרכו מדי חודש.

במהלך 2014, מעבר רפיח פעל בצורה תזזיתית. התנועה במעבר ארז הוגבלה עוד יותר במהלך המבצע הצבאי, בעוד שלאחר מכן נרשמה בו עלייה יחסית. מספר היציאות שנרשמו דרך מעבר רפיח מדי חודש במחצית הראשונה של 2013, תקופה שבה כמעט שלא הוטלו מגבלות תנועה על המעבר, עמד על 20 אלף. בשנת 2000, כאשר כמעט שלא הוטלו מגבלות על תנועת אנשים דרך מעבר ארז, לעומת זאת, נרשמו כ-500 אלף יציאות של פלסטינים דרכו מדי חודש.

*ארגון גישה עוקב אחר תנועת המחזיקים בתעודת זהות פלסטינית במעבר ארז; עם זאת, המידע על יציאות דרך מעבר רפיח איננו מפולח בהתאם לסוג הדרכון/תעודת הזהות

חלה עליה בתנועת פלסטינים דרך מעבר ארז בעקבות שינויים שחלו במדיניות הישראלית עם תום מבצע "צוק איתן". נרשמו יותר יציאות של סוחרים דרך המעבר. כמו כן, נרשמה עליה במספר היוצאים בקטגורייה "אחרים", שכוללת מקרים הומניטריים ובערך 800 יציאות מדי חודש של אנשים שיוצאים להתפלל בירושלים.

חלה עליה בתנועת פלסטינים דרך מעבר ארז בעקבות שינויים שחלו במדיניות הישראלית עם תום מבצע "צוק איתן". נרשמו יותר יציאות של סוחרים דרך המעבר. כמו כן, נרשמה עליה במספר היוצאים בקטגורייה "אחרים", שכוללת מקרים הומניטריים ובערך 800 יציאות מדי חודש של אנשים שיוצאים להתפלל בירושלים.

 table

table-comment

אזורים מוגבלי גישה ביבשה ובים

בעקבות מבצע "עמוד ענן" (21 בנובמבר, 2012) ישראל הרחיבה את הגבלת הדיג מול חופי עזה משלושה לשישה מיילים ימיים. ההרחבה בוטלה במרץ 2013, בעקבות ירי רקטות, והוחזרה שוב במאי 2013. בשישי ביולי בשנה זו, צומצם תחום הדיג שוב לשלושה מיילים ימיים, והורחב שוב לשישה מיילים ב-27 באוגוסט, עם תום המבצע הצבאי.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, כללי, מדיניות הבידול, מעבר אנשים לעזה, מעבר אנשים מעזה, מעבר סחורות לעזה, פיתוח כלכלי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על 2014 בעזה: איבה, הרס ותהליך איטי של שיקום

  1. פינגבאק: מה נחוץ לעזה | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *