יותר מ-30 אלף איש חיים בבתי ספר של אונר"א בעזה. איך זה נראה?

unrwa-1

כחודשיים וחצי עברו מאז הסתיים מבצע "צוק איתן", שבמהלכו מאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו למצוא מקלט בבתי-ספר של אונר"א. רבים מהעקורים עזבו זה מכבר את בתי הספר. חלקם חזרו לבתיהם, ואחרים, שביתם נפגע קשה מדי או נהרס כליל, הצליחו למצוא מקום אצל בני משפחה וחברים. אולם ב-18 בתי ספר של אונר"א חיים עדיין יותר מ-30 אלף איש. אין להם בית או פתרון זמני, ואת ההמתנה לשיקומה המובטח של הרצועה הם מעבירים בכיתות לימוד שהוסבו לדירות-חדר זעירות.

unrwa-2

למרות הנזק הרב למבנים ברצועה, החורף המתקרב וההבטחות לשיקום, מנגנון התיאום הביטחוני שאמור להסדיר כניסת חומרי בניין לרצועה טרם גובש במלואו. רק 33,465 טונות חומרי בניין הוכנסו לארגונים בינלאומיים בעזה במהלך ספטמבר ואוקטובר, ולמרות שבמהלך אוקטובר 2,516 טונות חומרי בניין נכנסו לשימוש פרטי, מדובר בכמות זעומה, שמחולקת בהליך ארוך ואיטי למעט מהאנשים שביתם נפגע קלות ב"צוק איתן". רבים ברצועה שעונים על הקריטריונים טרם קיבלו חומרי בניין כלל, ואין מענה למי שביתו נהרס כליל או נפגע באורח קשה.

רק לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2013 נכנסו לרצועה דרך כרם שלום, רפיח והמנהרות כ-420 אלף טונות של חומרי בניין מדי חודש. כמות זו, שגדולה פי 11 מכמות חומרי הבניין שנכנסו בחודשיים לרצועה, לא שימשה לשיקום הרס נרחב ממבצע צבאי, אבל גם על צרכיהם הרגילים, היומיומיים, של יותר מ-1.7 מיליון איש היא לא הצליחה לענות. כיום, לאחר "צוק איתן", הצורך ברצועה דוחק בהרבה.

unrwa-3

עיד עבד אל-עזיז אל-מסרי הוא אחד מהעקורים שנאלצים להתגורר עם משפחתם בבית הספר. "אנחנו אזרחים חפים מפשע שבתיהם נהרסו למרות שאיננו מעורבים בלחימה. שמו אותנו במקלטים כמו כאן, שאינם ראויים למגורים. אין מספיק שירותים, אין מקומות לבישול או לשטיפה, את הכול עושים בתוך הכיתה. הילדים מתקלחים בעזרת סירים, וכאן אנחנו גם מבשלים, אוכלים וישנים".

unrwa-4

אל-מסרי התגורר עם הוריו, אשתו שבהריון ועשרת ילדיהם בבית חאנון. הם נאלצו לעזוב את ביתם במהלך הלחימה באזור בקיץ. בתום 50 ימי לחימה חזרו אל-מסרי ובנו אחמד בן השמונה לבית חאנון וגילו שביתם נהרס עד היסוד.

unrwa-5

"כשחזרתי לביתי וראיתי אותו הרוס הרגשתי שאין יותר משמעות לחיי. ירשתי אותו מאבי, שירש אותו מסבי," מספר אל-מסרי. כאשר בנו אחמד החל מחפש בין ההריסות אחר מעט חפצים שניתן להציל, מצא שם את אופניו, שבורים, והחל לבכות.

unrwa-6

בכל מבנה בית הספר יש רק שני חדרי שירותים, אחד לגברים ואחד לנשים. לעתים קרובות הביוב עולה על גדותיו. באוויר עומד ריח צחנה חזק. בנו הקטן של אל-מסרי סובל מפריחה. "הסביבה מזוהמת," אומר אל-מסרי, "וזה גורם למחלות עור".

unrwa-7

עד כה לא ידוע לאל-מסרי דבר על מנגנון שיקום. הוא לא יודע מתי יפונו הריסות ביתו ולא מי יבנה מחדש את הבתים שנהרסו. עוד מעט שלושה חודשים מתום הלחימה, אל-מסרי ממשיך להמתין.

פורסם בקטגוריה תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על יותר מ-30 אלף איש חיים בבתי ספר של אונר"א בעזה. איך זה נראה?

  1. פינגבאק: עבודה שחורה » השבוע שהיה בחינוך 11- תרומת מערכת החינוך לחיזוק המדינה היהודית על חשבון הדמוקרטית

  2. פינגבאק: השנה שהיתה | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *