עתיד בהפרעה

ח'ליל סלים ורים אל-עויטי לפני הבניין שבו היו המשרדים של "מוטאורין". צילום: מיוחד לגישה

ח'ליל סלים ורים אל-עויטי לפני הבניין שבו היו המשרדים של "מוטאורין". צילום: מיוחד לגישה

לזוג שבתמונה קוראים ח'ליל סלים ורים אל-עויטי. הם לא רק זוג נשוי, הם גם היו שותפים עסקיים. יחד עם איסראא אל-ע'ול החזיקו בחברת היי-טק בעיר עזה. הם קראו לחברה "מוטאורין", שפירושו בערבית "מפתחים", וכבר החלו משיגים לקוחות בחו"ל. בצילום אפשר לראות את ח'ליל ורים עומדים לפני מה שנותר מהבניין שבו פעלה החברה.

רים ואיסראא למדו באוניברסיטה האסלאמית ואילו ח'ליל למד באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה. ביחד הם החלו לפתח אפליקציה לטלפון סלולרי שנועדה לחירשים. האפליקציה ממירה מילים ומושגים לשפת הסימנים. הרעיון והביצוע הרשימו די אנשים, והשלושה זכו למלגה של הסוכנות לפיתוח בינלאומי במשרד החוץ של דנמרק (DANIDA). הם קיבלו מעבדה במכללה האוניברסיטאית למדעים שימושיים (UCAS), שבה יכלו לעבוד, והדרכה צמודה בשיווק ובפיתוח טכני. הדנים מימנו גם רכישת ציוד לחברה ואף תמכו כלכלית בשניים מהפרויקטים האחרים שלה.

היה להם יותר מרגע אופטימי. החברה החדשה שכרה משרד בבניין "אלבאשא" בעיר עזה. מלבד ח'ליל, רים ואיסראא, החברה העסיקה חמישה עובדים, והחלה לראות סימני הצלחה. "רמת החיים שלנו החלה לצמוח מיד כשפתחנו את החברה," מספרת רים. "התחלנו לחשוב על שיפוצים בבית ועל מכונית חדשה. התחלנו גם לתכנן את העתיד".

אפשר היה לחשוב שהיי-טק הוא העסק המושלם עבור תושבי רצועת עזה, שהגבלות התנועה הכבדות שמוטלות עליהם יפגעו פחות בעסקים שמבוססים על טכנולוגיית מידע. אבל הקמת חברה ברצועה היא אף-פעם לא דבר פשוט. הם קיוו וניסו ליצור שיתוף פעולה עם חברה שפועלת בגדה, אף אחד מהשלושה לא הצליח לקבל היתר יציאה דרך מעבר ארז ועם כל הכבוד לאפשרויות של מפגשים אלקטרוניים, יש דברים שאפשר לעשות רק בפגישות פנים מול פנים. במאי 2014 ניסו לקבל היתר יציאה לגדה כדי להשתתף במפגש של החממה הטכנולוגית הפלסטינית (PICTI). השתתפות במפגש היא תנאי מקדים לקבלת תמיכה, אך הקריטריונים ליציאה מהרצועה מאפשרים רק תנועה של סוחרים ותיקים ומבוססים, לא של יזמים צעירים ומבטיחים.

גם יציאה דרך מעבר רפיח, שנשלט על ידי מצרים, התגלתה כבעייתית.  ביוני 2014 היו אמורים להשתתף בסדנה של חברת מיקרוסופט בקטאר, אך השתתפותם בוטלה כי רפיח היה סגור. בינואר 2014 היתה להם הזדמנות להשתתף בתחרות לניהול עסקים במצרים, אך שוב, המגבלות על התנועה ברפיח מנעו מהם גם ההזדמנות הזו. למרות הקשיים נראה שחברת מוטאורין מצליחה לתפוס מקום בשוק. החברה החלה לעסוק גם בפיתוח מערכות ניהול ומכירות ובעיצוב אתרים. רים, שהיתה אחראית על השיווק, השיגה להם חוזה עם חברה סעודית בשם MagicTech לעיצוב שבעה אתרי אינטרנט.

ואז באה הקיץ, ואיתו סבב הלחימה האחרון. מתוך שבעת האתרים שהתחייבו להקים, הספיקו להקים שניים עד שהחל מבצע "צוק איתן". הבניין שבו שכנה החברה שלהם הופצץ ונהרס כליל. "זה הלם, לגלות שהחלום והעתיד שלנו התפוצצו ברגע אחד," אומר ח'ליל. החברה לא הצליחה להשלים את חמשת האתרים שנותר לה לעצב. היא לא יכלה גם לספק תמיכה ותיקונים ללקוחות אחרים, שהאתרים שהזמינו כבר הוקמו. לא רק שהמשרדים וכל הציוד נחרבו, הפסקות החשמל הממושכות מנעו מהם לתאם את שעות העבודה עם לקוחות בחו"ל ולעמוד בלוחות הזמנים.

הם הצליחו לדחות כמה מהדדליינים, והמכללה האוניברסיטאית למדעים שימושיים התירה להם להשתמש במעבדות שלה עד סוף ספטמבר. איש מהם לא יודע מה צופן העתיד. בעקבות ההפצצות, יש זינוק במחירי השכירות ברצועה ואין באפשרותם לשכור משרד חדש. גם אם יצליחו למצוא מקום וציוד, הם כבר איבדו לקוחות והמוניטין שלהם נפגעו. התחום הזה דורש לימוד מתמיד, הם מסבירים, הוא מתפתח מדי יום. קשה להצליח בלי להכיר אנשים חדשים וללמוד מהם. כדי להצליח בהיי-טק צריך יותר ממחשב, כישרון וחיבור רשת. צריך חשמל, צריך מקום לעבוד בו, וצריך גם חופש תנועה.

פורסם בקטגוריה מעבר אנשים מעזה, פיתוח כלכלי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *