זכות הציבור לדעת

אתר בנייה בעזה ב-2013. צילום: אימאן מוחמד

אתר בנייה בעזה ב-2013. צילום: אימאן מוחמד

ההדלפות שהגיעו ממקורות פלסטיניים בישרו על שינויים מינוריים, גם אם מבורכים, בנהלים הקשורים ביציאת פלסטינים מרצועת עזה. רסיסי המידע האלה, תוצאה של הבנות הפסקת האש שסיימה את מבצע "צוק איתן", רק מזכירים שמסך ערפל מפריד בין תושבי ישראל והשטחים הפלסטיניים לבין תוכן ההחלטות חורצות הגורלות. מאז הופסקה האש ונמסר על חודש שבסופו ייפגשו שוב הצדדים לגיבוש הסכם ארוך-טווח, רווחו בתקשורת דיווחים עמומים, שלא פעם הותירו רושם שאנחנו עומדים בפני שינוי גדול. רשמית לא נמסר מה היו ההסכמות  בין הצדדים בשיחות קהיר וגם לא מה עוד על הפרק.

מציינים שבמסגרת ההסכם "המעברים בין ישראל לעזה ייפתחו". לא מזכירים שהמעברים היו פתוחים עוד לפני הלחימה ובדרך כלל במהלכה. הבעיה היא לא תקינות המעברים, אלא מי ומה עובר בהם ולאיזה כיוון. כתבו על הגדלת מכסות העוברים במעבר ארז, לא ציינו שאין כלל מכסות לעוברים, זולת לסוחרים (הגדרה מעט מטעה למי שבעיקר מכניסים סחורה לרצועה) ושהבעיה של מעבר אנשים אינה קצבה של כמות, אלא הקריטריונים החמורים שקובעים מי בכלל זכאי לבקש לעבור. ציינו שתהיה זרימה חופשית יותר של סחורה במעבר כרם שלום, לא זכרו שהבעיה אינה של סחורה שנכנסת לעזה, אלא ההגבלה המחמירה על כניסת חומרי בניין והאיסור על שיווקם בשוק הפרטי, ושאתגר עיקרי במעבר כרם שלום הוא ההיתר לשיווק סחורה תוצרת עזה בגדה המערבית ובישראל.

ראשי הצבא ובכירים במשרד הביטחון הכירו בצורך המידי בשיקום רצועת עזה. ההזדמנות שנפתחה כעת, בעקבות 50 ימים של חילופי אש, מוות כאב והרס עצום, היא של בניית עתיד יצרני, בטוח יותר, לאזור. בנייר עמדה שפרסמנו בעקבות הלחימה, מפורטת קריאה לחשיבה מחודשת לנוכח כישלון הסגר על רצועת עזה וערעור מדיניות הבידול, שפרטיה מתבררים כעת כקלפי מיקוח במו"מ ולא בהכרח כאילוצים ביטחוניים, כפי שהוצגו לא פעם בעבר. יש בו קריאה להסיר את ההגבלות על תנועת אנשים, לאפשר שיווק סחורה מעזה בגדה המערבית ובישראל ולאשר כניסה של חומרי בניין לשוק הפרטי ובקצב מספק בהרבה מהנוכחי לארגונים בינלאומיים.

לנוכח העמימות לגבי תוכניות הצדדים לעתיד המידי והרחוק יותר, כתבנו גם מכתב למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי, ובו רשימה של הצעות אופרטיביות, שבעזרתן אפשר יהיה ליישם את הצהרת הרמטכ"ל על התגייסות הצבא לסיוע בשיקום עזה.

בין 8 ביולי ל-26 באוגוסט היו רוב תושבי ישראל ותושבי רצועת עזה תחת סכנת חיים אמיתית. השקט הפריך של הימים האלה חייב להתבסס על הבנות ארוכות טווח, שיבטיחו שהירי לא יחזור, ויעניקו תקווה לעתיד בר קיימא. ההבנות האלה אסור שתהיינה נוסחה סודית של מתי מעט, שכן הן ישפיעו על חייו של כל אחד מאיתנו. זכותנו לדעת מה בהסכמות ועל מה דנים. חובת ראשי הגופים המתדיינים לדווח לציבור ששלח אותם להפסיק את ההרס וההרג ולהביט קדימה.

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *