הקלות הבאמת בלתי נסבלת של מדיניות היד הכבדה

עזה. צילום: קארל שמברי

עזה. צילום: קארל שמברי

גם היום פועל מעבר ארז במתכונת חירום, שמשמעותה היא שהיחידים מבין תושבי עזה הפלסטינים שישראל מאפשרת להם לעבור בו הם מקרים רפואיים קשים – חולים ומלוויהם. גם זרים ובעלי אזרחות ישראלית מורשים לעבור, ובממוצע הם מהווים כעשרה אחוז מהתנועה. מכיוון שהקטגוריות של מי שישראל בכלל מוכנה לשקול את אישור המעבר עבורם מצומצמות ממילא, ירידה ממוצעת של כמעט 50 אחוז (יחסית לחודש שעבר) במספר החולפים ביום במעבר, היא דרמטית.

מהי שעת החירום הייחודית הזאת, שמכבידה עוד יותר על מצב בלתי אפשרי? לא ממש ברור. ישנה סמיכות זמנים בין הוראת שר הביטחון לצמצם את המעבר בארז לבין אירוע חטיפת הצעירים בגדה. לא ברור הקשר בין תקרית באיזור חברון לבין מעבר ארז, שהוא מתקן גדול, מוגן ומסודר, שהמעבר בו מתאפשר רק בתום הליך בירוקרטי ממושך ובכפוף לאישורים ביטחוניים, מה גם שחלפו כבר 11 ימים מאז.

סגירת מעבר ארז או הקטנת פעילותו קלה לשר הביטחון. זאת הפעם התשיעית שההוראה ניתנה מאז תום מבצע עמוד ענן, בנובמבר 2012, ובשלב הזה קשה שלא לראות בה אמצעי, שמטרתו אינה בהכרח ביטחונית. המחיר שנאלצת אוכלוסייה של למעלה מ-1.7 מיליון בני אדם, שממילא מוגבלת מאוד באפשרויותיה, או שלא נלקח בחשבון, או גרוע מכך – הוא החשבון עצמו, כלומר מטרת ההכבדה הנוספת.

התלות של רצועת עזה ברכישת סחורה מישראל והעובדה שמעבר הסחורות היחיד לרצועה הוא מעבר כרם שלום, הביא לפתיחתו ביום רביעי האחרון, לאחר ימים בהם היה סגור או הוגבל למעבר דלקים. גם כאן קשה לראות קשר בין הצרכים הביטחוניים של ישראל לבין ההחלטות לסגור, לפתוח או לאפשר תנועה מוגבלת. משלוח תבלינים שנועד לייצוא לארה"ב, למשל, ממתין מזה למעלה משבוע להסרת איסור על יציאתו. אתמול נמסר מהצד הישראלי שמכונת השיקוף מקולקלת. כנראה שגם המשלוח.

חופש התנועה, הפרנסה, ההשכלה והגשמת שאיפותיהם של תושבי רצועת עזה תלויים מאוד במדיניות ישראל, המאוד מגבילה. המצב הזה מטיל על ישראל אחריות, לא נותן בידיה אמצעי.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, מעבר אנשים לעזה, מעבר אנשים מעזה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *