תמיד תהיה לנו פריז?

"לאותה נקודת זמן זה היה הסכם אופטימלי". רמאללה בלילה (רויטרס)

"לאותה נקודת זמן זה היה הסכם אופטימלי". רמאללה בלילה (רויטרס)

אפריל 1994. צוותי המשא ומתן הישראלים והפלסטינים נפגשו בפריז לחתימה על אחד הנספחים המשמעותיים ביותר של הסכמי אוסלו – פרוטוקול פריז, ההסכם שמסדיר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

כיום, 18 שנים לאחר החתימה, הפגנות נגד ההסכם התפשטו ברחבי הגדה המערבית. פלסטיני מהרצועה הצית את עצמו ושני פלסטינים בגדה ניסו ללכת בעקבותיו במחאה על המצב הכלכלי; ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, שוקל התפטרות; והשר לעניינים אזרחיים ברשות, חוסיין א-שייח' הגיש בקשה רשמית לישראל לפתוח את פרוטוקול פריז לדיון מחודש. לאור הדיון הסוער סביבו, אנו מביאים כאן מעט רקע כללי על הפרוטוקול וחלק מהמשמעויות שלו.

פרוטוקול פריז?

הפרוטוקול מגדיר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית. ההסכם נחתם לתקופת ביניים של חמש שנים, ויישומו תוכנן להיעשות בשלבים. בכיר במשרד התמ"ת סיפר ל'גישה' כי העובדה שההסכם אמור היה להחזיק חמש שנים בלבד הקלה על נציגי הצד הפלסטיני לחתום עליו: "הם הבינו שכדי להתקדם הם צריכים להסכים לדברים מאד פרקטיים. באותה תקופה זה היה הסכם לחמש שנים, אז הם אמרו 'בואו נעשה את הצעד הראשון'".

לדבריו, "לאותה נקודת זמן זה היה הסכם אופטימלי שהפלסטינים נכנסו אליו מרצון מוחלט, ואגב יש עד היום אנשים שממשיכים לחשוב שזה הסכם טוב. עם מגבלות […] וכל זמן שכל אחד חושב מה לא טוב ומה כן טוב, סימן שאתה באיזשהו מקום מאוזן".

מה הקשר בין ההסכם לבין ההפגנות בגדה?

על פי פרוטוקול פריז, הרשות הפלסטינית מחויבת להצמיד את מחירי הבנזין והמע"מ בה למחירים בישראל. כך, כאשר המע"מ בישראל עלה באחוז, ברשות הפלסטינית העלו את המע"מ אצלם מ-14.5 ל-15.5 אחוזים. גורם פלסטיני בכיר אמר בעבר לוואלה! כי "אי אפשר להכחיש שאנחנו חלק מהכלכלה הישראלית. אם ישראל מעלה את מחירי הסיגריות, גם אצלנו מעלים. אם מעלים את מחירי הדלק, גם אצלנו מעלים. אם יקר בישראל, יקר גם אצלנו". הגורם גם העריך כי העלאת המע"מ "תעבור בשקט" בציבור הפלסטיני. הוא טעה.

בתגובה להפגנות, הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא תוריד את מחירי הנפט וגז הבישול, תפחית את המע"מ ל-15% ותעביר לעובדי הרשות 2000 שקלים ממשכורת אוגוסט שלא שולמה להם. לא ברור עדיין האם הרשות הגיעה להסדרים חדשים עם ישראל בנוגע למע"מ ומחירי הדלק. אולם מדבריו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עולה כי ההסכם אכן שונה: "עשינו כמה שינויים בהסכמי המסים, אנחנו מקדמים העברות מסוימות, סייענו גם בעובדים פלסטינים ובשורה של צעדים אחרים במטרה להקל עליהם".

מה ההסכם אומר?

ההסכם הסדיר את אופי הקשרים והפעילות בין ישראל לרשות הפלסטינית בשישה תחומים מרכזיים – מכס, מסים, עבודה, חקלאות תעשיה ותיירות. עוד נקבע שהרשות הפלסטינית תקים רשות מוניטרית שתהיה אחראית על הרגולציה ועל היישום של המדיניות הכלכלית בתחומים אלו. כדאי לציין שלא כל ההחלטות שהתקבלו בהסדר מיושמות כיום, מסיבות שונות. כך, למשל, ישראל צמצמה מאוד את מספר הפלסטינים שרשאים לעבוד בישראל ובהתנחלויות ומוצרים מרצועת עזה כמעט שאינם משווקים בגדה ובישראל.

מכס – בפרוטוקול נקבעה מעטפת מכס שיוצרת מצב שבין איחוד מכס לבין אזור סחר חופשי. על פי הסכמי אוסלו, ישראל המשיכה לשלוט על כל הגבולות שבינה לבין הרשות, והמעטפת נועדה לאפשר תנועה חופשית של סחורות בין ישראל לרשות. על פי ההסכם, כל הסחורות שמיובאות לשטחי המעטפת צריכות לעמוד בכללי הייבוא ובקריטריונים שנקבעו בישראל. על ייצוא לא הוטלו מיסים או הגבלות משמעותיות, שכן המדינה המייבאת אחראית לבדיקת הסטנדרטים של הסחורה שהיא מבקשת להכניס לשטחה.

מסים – עד החתימה על פרוטוקול פריז, המנהל האזרחי גבה מסים מתושבי השטחים והוציא אותם על התושבים. מסי המכס והמע"מ שישראל גבתה מהפלסטינים, לעומת זאת, נכנסו לקופת האוצר שלה. בפרוטוקול נקבע שמסי המכס יוחזרו לפלסטינים בכל חודש ושהרשות תוכל לגבות מסים ישירים מהתושבים. נקבע גם ששיעור המע"מ ברשות יישמר בשיעור דומה למע"מ הישראלי, ולא יהיה נמוך ממנו ביותר בשני אחוזים.

עבודה – נקבע ששני הצדדים "ינסו לשמר את נורמליות התנועה" של עובדים ביניהם, כאשר לכל צד יש את הזכות לקבוע מכסות ותנאים להגעת עובדים מהצד השני אליו. פלסטינים שיעבדו בישראל ישלמו ביטוח לאומי, וישראל תחזיר את הכספים שגבתה מהם לרשות אחת לחודש.

חקלאות – פרוטוקול פריז יצר בפועל מעטפת פיטוסניטרית (תברואת הצמח) אחידה לשטחי ישראל והרשות. הפרוטוקול קבע שתוצרת חקלאית ווטרינרית פלסטינית שאמורה להיות משווקת בישראל מחויבת לעמוד בסטנדרטים הישראלים. בוטלו כל ההגבלות שהוטלו על תוצרת חקלאית משטחי הרשות שנמכרה בישראל, למעט שישה סוגי מוצרים, עבורם נקבעו מכסות למשך ארבע שנים, כשבתומן ניתן יהיה לשווק אותם באופן חופשי בישראל.

תעשיה – במסגרת ההסכם בוטלה האפשרות של ישראל למנוע הקמת מפעלים תעשייתיים שיתחרו בתוצרת הישראלית.

תיירות – הוחלט על יסוד רשות תיירות פלסטינית שתהיה אחראית על רגולציות, רישוי, סיווג ופיקוח שירותי התיירות ברשות, האתרים והתעשיות.

מה הקשר לעזה?

לאחר יישום תכנית ההתנתקות, השתלטות חמאס על הרצועה והתפתחות כלכלת המנהרות, שינתה ישראל את התייחסותה לעזה ומרכיבים מהותיים של הפרוטוקול הפכו לקשים או בלתי אפשריים ליישום. כיום, למרות שרצועת עזה עדיין כלולה מבחינה פורמלית בפרוטוקול פריז, מבחינות רבות היא כבר יצאה ממנו, בעיקר בכל הנוגע לכניסת סחורות ועובדים ממנה לישראל. כך, למשל, ייצוא מהרצועה לאירופה דרך ישראל מתרחש בכמויות זניחות. בנוסף, ובניגוד להסכם, ישראל מונעת שיווק של מוצרים מרצועת עזה בגדה המערבית ובישראל כחלק מ"מדיניות הבידול". גם תנועת אנשים מהרצועה ואליה מוגבלת מאוד, וישראל לא מאפשרת מעבר עובדים פלסטינים מהרצועה לשטחה.

אולם לצד המגבלות, מתקיים עדיין שיתוף פעולה חשוב. יבואנים מהרצועה עדיין משלמים לישראל תשלומי מכס, מע"מ ומסי קנייה (אם הם נדרשים) על הסחורה שהם מייבאים דרך ישראל, כחלק מההסדר שנקבע בפרוטוקול פריז, ולעליות מחירים בישראל יש השפעה על המחירים ברצועה מאחר שרבות מהסחורות שנכנסות לרצועה דרך כרם שלום הן ישראליות. אפילו הנתק בין הרשות לבין שלטון חמאס אינו נתק מוחלט, שכן הרשות הפלסטינית מעבירה לעובדיה שברצועה משכורות שמגיעות מחלק מכספי המסים שאוספת עבורה ישראל.

פורסם בקטגוריה כללי, מדיניות הבידול, מעבר סחורות לרצועת עזה, פיתוח כלכלי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על תמיד תהיה לנו פריז?

  1. פינגבאק: הרשות הפלסטינית תחרים שש חברות מזון ישראליות גדולות | שיחה מקומית

  2. פינגבאק: הרשות הפלסטינית תחרים שש חברות מזון ישראליות גדולות | שיחה מקומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *