אילו מבטים יכלו להרוג

מאת: תניה הרי

פשען היחיד הוא בכך שהן מכוערות. פרחי ציפורן מעזה. צילום: תניה הרי

פשען היחיד הוא בכך שהן מכוערות. פרחי ציפורן מעזה. צילום: תניה הרי

אילו היה לי פרח ציפורן על כל פעם שבה אמר לי מישהו ש"עכשיו כשהמזון נכנס לרצועה, הכל בסדר בעזה," ושההגבלות שעדיין בתוקף אחרי יוני 2010 "פחות מגוחכות מאלו שהוטלו על שוקולד וצעצועי ילדים קודם לכן," יכולתי לצאת מעסקי זכויות האדם ולהרוויח יפה ממכירת ציפורנים.

לאחרונה שמעתי את אותם הדברים מעמית בקפה בתל אביב. אבל הפעם, במקום להסתמך רק על כישורי הרטוריים, היו לי עזרים: ציפורנים. שתי ציפורני ולנטיין אדומות, טריות מרצועת עזה (לא אגלה כאן היכן השגתי אותם, אבל די לומר שהיו להן אישורים להיות בישראל, אבל לא להמכר כאן!). דחפתי אותן לעבר פניו של בן שיחי: מה לא מגוחך בכך שהציפורנים הללו אסורות ביציאה מעזה למכירה בגדה המערבית או בישראל? פשען היחיד הוא בכך שהן מכוערות, ובפעם האחרונה שבדקתי, מראה עדיין לא הורג!

אודה בשמחה שהעובדה שיש מזון לאכול נראית חשובה יותר מאשר מכירת ציפורנים. נתניהו עצמו אמר לא ללוחמה כלכלית וכן לפיתוח כלכלי בכל מה שקשור למדיניות ישראל בעזה. מכאן שלעבוד כדי להאכיל את משפחתך היא מטרה חשובה יותר, ובכן, מחלוקת מזון לנזקקים; וכמויות המזון שמקבלים אנשים בעזה חשובות פחות מהאם יש לאנשים גישה לעבודה יצרנית, שמכבדת את בעליה.

זה מסובך, יגידו אנשים. כן, זה מסובך, אבל זה גם לא כל כך מסובך. אם ציפורנים, פלפלים, תותי שדה, עגבניות ורהיטים יכולים לעבור דרך שטח ישראל למכירה בחו"ל, ההגבלות היחידות שנותרו על מכירתם של הטובין הללו עצמם ברמאללה, ג'נין, חברון ואפילו תל אביב הן משוכות פוליטיות, שאין זה הגיוני לא לקפוץ מעליהן. בינתיים, כלכלת המנהרות של עזה עדיין מגלגלת הכנסות לממשלה המקומית ומטפחת שם מעמד מקומי שתומך בסטטוס קוו. שיקום, ואפילו הרחבת הפעילות של המגזר הפרטי של עזה באמצעות אספקת גישה לשווקים בגדה המערבית ובישראל אינם טובים רק לזכויות אדם, הם גם טובים לפיתוח כלכלי. אף אחד לא יכול להבטיח שיהיה שוק לפרחי הציפורן המכוערים הללו, אבל זה כבר נושא אחר.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *