יצוא מעזה: שאלות נפוצות

עגבניות שרי מעזה במעבר כרם שלום. צילום: רויטרס

עגבניות שרי מעזה במעבר כרם שלום. צילום: רויטרס

בימים האחרונים שאלת היצוא מרצועת עזה נראית רלוונטית מתמיד: התייקרות מחירי העגבניות, הודעת ארגון מגדלי הירקות בתגובה שאין לו התנגדות לשיווק עגבניות מהרצועה בישראל, וגם סיום עונת היצוא החקלאי מהרצועה לאירופה. –החלטנו לענות לכמה מהשאלות העיקריות בנושא.

האם כיום יש ייצוא מעזה?

כן, אבל לא מספיק. מאז שהודק הסגר על הרצועה ביוני 2007 אוסרת ישראל על שיווק סחורות לגדה המערבית ולישראל. ישנו ייצוא חקלאי עונתי לאירופה – בכמויות זניחות ובסבסוד ממשלת הולנד – שהגיע בשיא העונה לכ-100 משאיות בחודש לעומת כ-2,000 משאיות שהוצאו בממוצע כל חודש לפני הסגר.

רשמית, מותר לייצא מעזה לחו"ל גם תוצרת שאינה חקלאית, כגון ריהוט וטקסטיל, אך ליצרני הרצועה אין כמעט קשרי מסחר לשיווק סחורות כאלה מחוץ לישראל ולגדה.

בתחילת 2012 התירה ישראל במספר מצומצם של הזדמנויות שיווק סחורות לירדן, סעודיה ובמקרה אחד גם לגדה המערבית. כל הסחורות האלה הועברו דרך שטחי ישראל

לא מספיק שישראל מאפשרת ייצוא לרוב היעדים בעולם למעט ישראל והגדה המערבית?

לא, משום שהתעשייה ברצועה מותאמת לשווקים הקרובים. התוצרים, אופן האריזה והקהלים המתאימים נמצאים בישראל ובגדה המערבית. למעשה לתוצרת מרצועת עזה יש ביקוש זעום מחוץ לאזורים אלה ודרישות האריזה והתובלה הופכות אותו לבלתי רווחי לסוחרים. לפני שנת 2007 כ-85% מהסחורות שיצאו מעזה שווקו לישראל ולגדה.

חשוב לציין שמעבר רפיח במצרים, גם אם הוא יותאם למעבר סחורות, לא יוכל לספק פתרון להוצאת סחורות מעזה לישראל ולגדה.

למה היצוא כל כך חשוב?

לפי העמדה המשפטית של 'גישה', על ישראל חלה חובה לאפשר חיים אזרחיים תקינים ברצועה, כולל יבוא ויצוא של סחורות. מותר לה להתנות את התנועה בבדיקות פרטניות כדי להתמודד עם איומים ביטחוניים. מעבר לכך, הממשלה הנוכחית החליטה לאפשר פיתוח כלכלי ברצועת עזה כחלק ממדיניותה ליצור הבחנה בין התושבים לבין השלטון, על בסיס התפישה שכלכלה פלסטינית משגשגת היא גם אינטרס ישראלי.

בכל מקום, יצוא הוא מרכיב חיוני ליצירת כלכלה וחברה בריאה. התאוריה היא די פשוטה: כלכלה זקוקה להכנסות מבחוץ. כשאלה מגיעות באמצעות ייצוא של סחורות ושירותים, האבטלה יורדת, כוח הקניה של האזרחים עולה, ובתור משלמי מיסים, הם יכולים לדרוש מהממשלה תמורה בשירותים ציבוריים וזכויות אחרות. כך גם נוצרים יחסי גומלין בריאים ומאוזנים בין הכלכלה, החברה והשלטון.

חמש שנים ללא הכנסות מייצוא יצרו בעזה מודל כלכלי אבסורדי, שבו ככל שהמגזר היצרני הלך והתרסק, הכנסות הממשלה רק גדלו. תקציב החמאס בעזה גדל, ההכנסות מגיעות בעיקר ממימון על ידי גורמים חיצוניים וממיסים על התנועה ממצרים במנהרות. בעזה קם מעמד חדש של מיליונרים שחולש על תחומי הייבוא, הנדל"ן והקמעונאות, בעוד שבקרב הציבור שיעור האבטלה הגיע בסוף 2011 ל-30.3%.

לסיכום, אפשר לומר שללא פתיחה מחדש של השווקים בישראל ובגדה לתוצרת מעזה, לא צפוי גידול משמעותי בייצוא ממנה בשנים הקרובות. ללא גידול כזה, מגזרי התעשייה והחקלאות שלה לא יוכלו להשתקם, ובלעדיהם לא תקטן האבטלה ולא תיתכן צמיחה כלכלית יציבה וארוכת טווח. יחסי כלכלה-חברה-שלטון בעזה יישארו מוטים לרעת כלל האזרחים.

האם יש מניעים ביטחוניים שבגללם אסור לשווק סחורות מעזה בישראל ובגדה?

כל הסחורה שמוצאת מרצועת עזה, בין אם היא בדרכה לנמל אשדוד, לנתב"ג או לגשר אלנבי, עוברת בשטח ישראל לאחר בדיקות ביטחוניות. אף גורם ביטחוני עד היום לא טען שמעבר סחורות (טרנזיט) דרך ישראל דורש סטנדרטים שונים של בידוק ביטחוני משיווק אותן סחורות בישראל.

אם נזכרים גם באישור שניתן להעברה דחופה של לולבים מעזה לישראל בחג סוכות האחרון ומצרפים לה את ההסכמה לפני מספר שבועות לאפשר, לראשונה מזה חמש שנים, שיווק מוצרים מעזה לגדה, קשה שלא להתרשם שכאשר קיים רצון להעביר סחורות, אפשר למצוא את הדרך – מבלי להקריב את הביטחון.

גורמי ביטחון, כאשר הם נשאלים לפשר האיסור הגורף על שיווק סחורות בישראל ובגדה, לא טוענים שמדובר בכורח ביטחוני אלא בחלק מ"מדיניות הבידול". רק השבוע אמר מתאם הפעולות בשטחים, האלוף דנגוט, שלמדיניות הזאת יש מטרה מדינית מובהקת – "ללחוץ על שלטון החמאס".

כארגון זכויות אדם, אנו לא רואים את תפקידנו לבקר יעדים מדיניים של הממשלה, אלא לדרוש שקידומם ייעשה באופן חוקי. כל מדיניות שתשאף "ללחוץ על שלטון החמאס" דרך פגיעה חסרת הבחנה בתושבי עזה היא מדיניות לא חוקית. לזאת ניתן להוסיף את העובדה ששורר קונצנזוס רחב בישראל שהטקטיקה הזאת נכשלה. מי שמדבר היום במונחים כאלה חי עדיין ב-2007.

בקרוב נפרסם מסמך שבו נפרט את כל הידוע לנו על "מדיניות הבידול", במטרה לספק בסיס עובדתי מקיף לדיון ציבורי עליה ועל ההשלכות השונות שלה.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על יצוא מעזה: שאלות נפוצות

  1. פינגבאק: אלוהי הפרטים הקטנים | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

  2. פינגבאק: פוסט אורח: אלוהי הפרטים הקטנים | החברים של ג'ורג'

  3. פינגבאק: בקשה צנועה מנועם חומסקי | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *