לקראת פרסום דו"ח פאלמר

אילוסטרציה: z_fishies, Flickr. CC BY-NC 2.0

לפי פרסומים בתקשורת, דו"ח ועדת פאלמר שמינה מזכ"ל האו"ם לחקר אירועי המשט במאי 2010, אמור להתפרסם מחר (מאחר ופרסומו נדחה כבר מספר פעמים כדי לתת לישראל ולתורכיה עוד סיכוי להגיע לפשרה, אנחנו לא עוצרים את נשימתנו). לפי אותם פרסומים, הדו"ח יקבע שלישראל היה מותר לעצור את הספינות, אך יבקר את השימוש המופרז בכוח בעת הפעולה הצבאית. הנה התשובות של 'גישה' לכמה שאלות הנוגעות למימד המשפטי של המשט, הסגר, והקשר ביניהם.

  1. האם לפי החוק הבינלאומי מותר לישראל לעצור ספינות בדרכן לעזה?

כן, אבל היא חייבת במקביל לאפשר מעבר חופשי של סחורות באפיקים חלופיים. ישראל מונעת גישה לרצועת עזה דרך הים מאז 1967, מתוקף סמכותה ככובשת ולפי דיני הכיבוש של החוק הבינלאומי. דינים אלה תקפים ביחס לרצועה גם אחרי ביצוע תכנית ההתנתקות ב-2005 וזאת משום שישראל עדיין שולטת בהיבטים מרכזיים של החיים בה. דיני הכיבוש מאפשרים לישראל להחליט באילו ערוצים יעברו סחורות ואנשים אל עזה וממנה. ישראל אמנם הציעה לספינות לפרוק את מטעניהן בנמל אשדוד, אבל היא לא התחייבה להכניס את כל הסחורות האזרחיות, אחרי בדיקה ביטחונית, לרצועה דרך היבשה.

2. זאת אומרת שהסגר הימי שהיא מטילה על עזה הוא חוקי?

 לא. לדעתנו אי אפשר לבחון את חוקיות הסגר הימי במנותק ממדיניות הסגר הכוללת – גם באוויר וביבשה – שבה ישראל אינה מקיימת את חובותיה לפי החוק. עקרון יסוד במשפט הבינלאומי הוא ששליטה מביאה אתה אחריות, וזאת כדי למנוע מצב שבו אין כל גורם שאחראי על הגנתם של אזרחים בזמן מלחמה או במצבים של כיבוש. לכן השליטה המשמעותית שמפעילה ישראל על המעברים לרצועה, מטילה עליה אחריות משמעותית באותה מידה לאפשר תנועה של אנשים וסחורות ברמה הנדרשת לשמירה על פעילות תקינה של הכלכלה, מערכת הבריאות, מערכת החינוך ושאר היבטי החיים אזרחיים. ישראל רשאית למנוע מעבר של סחורות או אנשים אך ורק אם קיימת הצדקה ביטחונית קונקרטית לכך וגם אז – תוך איזון בין הצורך הביטחוני לבין החובה לאפשר קיום חיים תקינים. משום שישראל מנעה מעבר של אזרחים ושל סחורות בעלות אופי אזרחי אל רצועת עזה וממנה,  ובכך הביאה לשיתוק הכלכלה ולפגיעה מהותית בהיבטים מרכזיים של החיים האזרחיים ברצועת עזה,  היא הפרה את חובתה מכוח המשפט הבינלאומי ובכך הפכה את מדיניות הסגר, לרבות הסגר הימי, לבלתי חוקית.

3. אז לפי העיקרון הזה במסגרת מאבק אלים אסור להשתמש בסנקציות ובכלים כלכליים אחרים שפוגעים גם באוכלוסייה, אבל מקשים על המאמץ המלחמתי של היריב?

לא בדיוק. המקרה של הסגר על עזה שונה מהותית מסנקציות שמטילה מדינה על מדינה אחרת. הסגר מגביל את קשרי המסחר של עזה לא רק עם ישראל אלא עם כל שאר העולם, לכן אין לראות בו הגשמת ריבונותה של ישראל שלא לקיים קשרי מסחר עם עזה. סנקציות על מסחר בין עזה לבין מדינות העולם מותרות רק בהסכמת המדינות האלו או באמצעות החלטת או"ם מחייבת, ובכל מקרה היא חורגת מסמכותה של ישראל. הסגר גם אינו עונה להגדרה המשפטית של מצור – שהטלתו מותרת על פי החוק לתקופה קצובה, ולשם השגת מטרה צבאית מוגדרת. לא רק שהסגר ממושך ואין לו, ככל הידוע, מטרה צבאית מוגדרת, אלא הוא לא מאפשר יציאה חופשית של אזרחים מהשטח הנצור כפי שדורש החוק.

4. אבל אחרי המשט הוקלו ההגבלות – האם זה אומר שהסגר עכשיו חוקי?

לא. בעקבות המשט של 2010 מדינת ישראל ביצעה הקלות בסגר: ביטול האיסור על הכנסת מוצרי צריכה וחומרי גלם, מתן אפשרות לכ-1,000 יציאות של סוחרים בחודש לישראל ולגדה המערבית, ומחוות נקודתיות שכללו הכנסת חומרי בניין לארגונים בינלאומיים והוצאת סחורות בכמויות זניחות. האיסורים הגורפים על מעבר אנשים בין עזה לגדה, הכנסת חומרי בניה לסקטור הפרטי והוצאת סחורות נותרו בעיניהם, פרט לחריגים "הומניטריים". הקלות אלה הן חשובות, אבל רחוקות מלאפשר התאוששות כלכלית וחברתית ברצועת עזה ורחוקות מהגשמת החובות המשפטיות שחלות על ישראל, כפי שהוסברו כאן. על מנת להפוך את מדיניותה כלפי רצועת עזה לחוקית על ישראל לאפשר מעבר חופשי של אנשים בין עזה לגדה, הוצאת סחורות לשיווק מחוץ לעזה והכנסת חומרי בנייה, וכל זאת בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות.

פורסם בקטגוריה המשט לעזה, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על לקראת פרסום דו"ח פאלמר

  1. מאת יהושע רוזין‏:

    אני לא מבין: מי שהוא מפריע לישראל להתחמש עד השנים כולל נשק להשמדה המונית?
    באיזה זכות יש בכלל לישראל להטיל מצור על עזה ולנתק אותה מבגדה ,בניגוד מוחלט להסכם אוסלו שהיא מתימרת לקים ,אבל בפועל חסלה אותו.
    למה ישראל לא נכנסת למו"מ על הפסקת אש ארוכת טוח עם החמאס ותכיר בו ככוח השולט אפקטיבית ,לאחר שהחמאס מסכים לכך ואף הצהיר שיתמוך בכל הסכם פלסטיני ישראלי, באם יתקבל באורח דמוקרטי.

  2. פינגבאק: עוד טעויות נפוצות על עזה – המהדורה הבינלאומית | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

  3. פינגבאק: מה בין סגר לסגר? התייחסות לדוח פאלמר בעניין אירועי המשט ממאי 2010 | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *