משבר דיור מסוג אחר

ערי אוהלים שהוקמו ברחבי הארץ הן עדות לתסכול שחשים ישראלים בשל עליית מחירי הדיור. מאהל המחאה שהוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב התרחב במהירות אל מחוץ לגבולות העיר, ובכל ישראל אנשים ישנים בחוץ, באוהל, ומקיימים הפגנות המוניות. הסיקור התקשורתי של המחאה לכד את תשומת הלב של חברי הממשלה ושל העומד בראשה, ואלו מפריחים הבטחות לדיור בר-השגה, המזכירות את אלו המושמעות טרום בחירות.

מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד, תל אביב. צילום: יעל בודשר

מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד, תל אביב. צילום: יעל בודשר

בינתיים בעזה, סוג אחר של משבר דיור ממשיך להתפתח, מתחת לרדאר של מרבית הישראלים, כולל אלה מאיתנו שמפגינים עבור צדק חברתי וזכויות דיור.

משבר הדיור בעזה, כמו זה בישראל, הוא תוצאה של מספר גורמים, ביניהם ניתן למנות את הבאים:

  1. האיסור המוחלט על הכנסת חומרי בניין לרצועה, שנמשך מיוני 2007 ועד יוני 2010. ההערכה היא שבכל שנה יש צורך בכ- 13,000 יחידות דיור חדשות כדי לעמוד בתנאים שיוצרת הגדילה הטבעית.
  2. לצד האיסור על הכנסת חומרי הבניין יש לציין את ההרס הכולל או החלקי של מעל 60,000 בתים במהלך מבצע עופרת יצוקה.
  3. המשך המגבלות על התפתחות הכלכלה בעזה שיוצרות כוח קנייה מצומצם ומתרגמות, לכן, למצב בו אנשים לא יכולים לקנות סחורה שמוכנסת דרך המנהרות הלא חוקיות.

ההקלות במדיניות הסגר עליהן הכריזה ישראל ביוני 2010 (שמאפשרות הכנסת חומרי בניין עבור פרויקטים של ארגונים בינלאומיים שאושרו על ידי הרשות הפלסטינית) לא הקלו באופן משמעותי את משבר הדיור בעזה. זאת, מאחר שהסוכנויות הבינלאומיות (היחידות שמסוגלות לקבל חומרים שהועברו דרך ישראל) עסקו בעיקר במתן מענה לצרכים דחופים אחרים של בנייה מחדש (כגון בתי חולים, בתי ספר, מרפאות, תשתית אזרחית וכו').

המסחר המשגשג בחומרי בניין במנהרות, שעל הדרך גם מאפשר לממשלה המקומית לגרוף רווחים מהמסים המוטלים עליו, עוזר לאלו שמסוגלים לקנות את חומרי הבניין הללו (בעיקר האנשים הקרובים לממשלה) לבנות מחדש או לתקן את בתיהם, כמו גם לפתח מעט מלונות ואתרי נופש חדשים. מאחר שהמסחר במנהרות הוא לא חוקי ומסוכן, החומרים המובאים דרכן יקרים יותר מאלו הנקנים מישראל או מהגדה.

בניה בעזה, מאי 2011. צילום: מוחמד עזאיזה

בניה בעזה, מאי 2011. צילום: מוחמד עזאיזה

לפי נתוני shelter cluster, מתוך 3,502 הבתים שנהרסו כליל במבצע עופרת יצוקה ו-953 הבתים שנהרסו בנסיבות ומבצעים צבאיים אחרים, רק 198 נבנו מחדש (4%!). מתוך הבתים שסבלו נזק גדול, קרוב ל-43% תוקנו. על פי הערכות, יש צורך לבנות בעזה עשרות אלפי בתים עבור אוכלוסייה שמונה 1.6 מיליון אנשים.

אין בכוונתנו לרמוז שישראל צריכה לבנות בתים חדשים בעזה או לספק תמריצים לקבלנים על מנת שיבנו בתים ברי השגה. עליה רק להסיר את הסגר מעל עזה ולאפשר לתושביה לפתור את משבר הדיור שלהם.

פורסם בקטגוריה תשתיות בעזה, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על משבר דיור מסוג אחר

  1. פינגבאק: המצעד: שש טעויות נפוצות על עזה לשנת 2011 | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

  2. פינגבאק: השר וילנאי במנהרת הזמן | Gaza Gateway | מידע ופרשנות על המעברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *