ולפעמים, החגיגה מוגזמת

שנה שלמה חלפה מאז החליטה הממשלה על "הרחבת המדיניות האזרחית" כלפי רצועת עזה והקלת הסגר עליה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) חשש, אולי, שביום השנה הראשון שלה תוצאות ההחלטה אינן מובחנות מספיק – מה שנכון – ולכן פרסם לרגל האירוע דו"ח על יישום ההקלות.

כרגיל, אין לנו כמעט השגות על המספרים שמפרסם המתפ"ש. עם זאת, אנחנו ממשיכים להציע הקשר רחב יותר לבחינה שלהם שבתוכו הטפיחה העצמית על השכם בדו"ח קצת פחות משכנעת. ההקשר הבטחוני שמספק הדו"ח – הוא נפתח בנתונים על ירי רקטות לעבר ישראל במהלך השנה האחרונה – הוא חשוב, אבל אליו יש להוסיף גם את חובות ישראל לפי המשפט הבינלאומי, ההבטחות שנתנה הממשלה, והצרכים האמיתיים ברצועה. איך יראו המספרים אז?

למשל: "ישראל עובדת עם ארגונים בינלאומיים ועם הרשות הפלסטינית על מנת לקדם ולייעל פרוצדורות לאישור פרויקטים הממומנים על ידי גופים בינלאומיים. למטרה זו הוקם מנגנון לתיאום ולפיקוח כדי ליישם פרויקטים תוך התחשבות בצרכים ביטחוניים. עד כה אושרו 163 פרויקטים בינלאומיים ליישום".

דו"ח המתפ"ש

ובהקשר הרחב יותר? סוכנות האו"ם לסעד ולתעסוקה (אונר"א), שאחראית למחצית מכל הפרויקטים שאישרה ישראל בשנה האחרונה, מדווחת שרק 27% מכלל הפרויקטים שכלולים בתכנית ההתאוששות והבנייה מחדש שלה אושרו עד כה. לדוגמא, מתוך 100 בתי ספר שביקשה הסוכנות לבנות אושרו רק 42, ומאחר שתהליכי האישור והבנייה עדיין כרוכים בנהלים בירוקרטיים מסורבלים, רק מחצית מתוך אותם 42 בתי ספר החלו להבנות. אכן "קידום וייעול".

ועוד מתוך הדו"ח: "במהלך השנה האחרונה 29,715 פלסטינים נכנסו לישראל מהרצועה. בנוסף, ישראל החליטה להגדיל את מספר הסוחרים הנכנסים לישראל ל- 70 ביום. 7,282 סוחרים נכנסו לישראל, לגדה המערבית ולחו"ל לצורכי מסחר בשנה החולפת כחלק מהפעילויות הכלכליות השוטפות ברצועת עזה".

ובחזרה להקשר הרחב. מעניין להשוות את המספרים האלה לחצי מיליון העובדים בממוצע שנהגו לצאת מהרצועה מדי חודש ערב פרוץ האינתיפאדה השניה. בנוסף, האישורים שניתנים כיום מיועדים ל"סוחרים בכירים" בלבד, המוגדרים ככאלה שיציאתם תתרום לשיפור כלכלת הרצועה. מעט הנשים הסוחרות בעזה כמו גם סוחרים צעירים, המבקשים ליצור קשרי מסחר עם ישראל והגדה, לא מקבלים אישור. כך מתעלמת ישראל מהתפיסה המקובלת לפיה עסקים קטנים הם סקטור בעל חשיבות קריטית לפיתוח ולקידום הכלכלה.

מתוך הדו"ח: במסגרת החלטת הקבינט על ייצוא תוצרת חקלאית, נמשך הפרויקט בתיאום עם הולנד לייצוא תותים ופרחים. בנוסף הוחלט לאפשר ייצוא פלפלים, אך הוא הופסק בשל איכות התוצרים שלא עמדה בסטנדרטים האירופאיים. כאלטרנטיבה אושר ייצוא של עגבניות שרי לשווקי אירופה.

גם כאן, ההקשר משבית את השמחה. בחמשת החודשים הראשונים של 2011 ישראל אמנם אפשרה הוצאת תוצרת חקלאית לייצוא לאירופה בהיקף זניח-כלכלית של שתי משאיות ליום בממוצע, אבל כבר למעלה מחודשיים לא יצאה מהרצועה אפילו משאית סחורות אחת. חוץ מזה, בניגוד להחלטת הממשלה ולהבטחות שניתנו לגורמים בינלאומיים שוב ושוב, עד כה לא אושר ייצוא טקסטיל וריהוט מהרצועה.

רהיטים שמיוצרים בעזה, מחכים לתורם. צילום: מוחמד עזאיזה, גישה

הקלות מסוימות בסגר יושמו במהלך השנה האחרונה, ויש לברך עליהן. אבל בתוך ההקשר הרחב של הצרכים וההבטחות, ברור שמדובר במעט מדי ולאט מדי.

 

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, מעבר אנשים מעזה, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *