מי חירטט את הקוורטט?

היום אמור להתכנס בוושינגטון הקוורטט לענייני המזרח התיכון. מזכ"ל האו"ם ושרי החוץ של ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי יעסקו, על פי התחזיות, בהכרת האו"ם במדינה פלסטינית ובמשא ומתן התקוע. כל אלו נושאים חשובים, אך מותר לקוות שהקוורטט יתפנה לדון גם בהבטחות שניתנו לו בשנה האחרונה ולא מולאו עדיין; מותר לקוות שבדיון כזה יעלו גם שמות כמו סמיר אבו-יוסף, למשל.

אבו-יוסף מעדיף שלא להתרחק יותר מדי מביתו שבקלקיליה. הוא נולד בעזה, וב-94', כשהשלום היה באופק, עבר לגור בגדה. הוא התחתן שם, הביא ארבעה ילדים, והחל לעבוד בנגריה שפתח. לפני שלוש שנים הוא נעצר במחסום ליד קלקיליה, וגורש לרצועת עזה. הסיבה: הוא עדיין רשום כתושב הרצועה. לאחר שנתיים שבהם לא ראה את משפחתו, הוחזר אבו-יוסף לקלקיליה בעקבות עתירה לבג"ץ. אבל עכשיו הוא לא לוקח סיכונים מיותרים. הוא נשאר בבית.

אבו-יוסף הוא רק אחד מתוך כ-35 אלף פלסטינים שחיים בגדה, אבל רשומים במרשם האוכלוסין כתושבי עזה. ישראל מחשיבה את האנשים הללו "שוהים בלתי חוקיים", והם חיים כשמעל ראשם האיום המתמיד של גירוש לרצועה. רבים מהם אינם עוזבים את השכונה או העיר שבה הם מתגוררים. הם מוותרים על לימודים ועבודות, על אירועים משפחתיים, על רישום ילדיהם לבתי ספר שבדרך אליהם יש מחסום; אם הם מצליחים לקבל אישור יציאה לחו"ל דרך מעבר אלנבי, חזרתם אינה מובטחת; על אישור עבודה בישראל כמעט שאין בכלל מה לדבר.

מחכים לנתניהו

ואיך כל הפלסטינים הללו, הרשומים כתושבי עזה, קשורים לקוורטט? ובכן, ב-4 בפברואר 2011  עמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לצד נציג הקוורטט לאזור טוני בלייר והכריז על חבילת מחוות לפלסטינים, הכוללת שינויי כתובת של 5,000 פלסטינים שרשומים כתושבי עזה ושחיים בגדה. מאז פברואר, מתוך רשימה של כמה אלפי שמות שאספה הרשות הפלסטינית, ישראל שינתה את כתובתם של 298 בלבד. השאר עדיין מחכים.

האנשים הללו אינם חשודים בדבר. הצבא לא טוען שהם מהווים סיכום בטחוני, וכל חטאם היה לעבור מעזה לגדה. איך יכלו לנחש שחופש התנועה בין שני האזורים, שעוגן בהסכמי אוסלו, יישלל מהם אי פעם? איך יכלו לצפות את חטיפת גלעד שליט או את עליית החמאס?

קשה לנחש מה השיקול הבטחוני או המדיני שעומד מאחורי ההחלטה לאיים על 35,000 אישה ואיש בהרחקה כפויה מחייהם, אך קשה עוד יותר להבין מדוע הממשלה מסרבת לעמוד מאחורי ההתחייבות המפורשת שנתן ראש הממשלה לקוורטט.

שינוי כתובתם של הפלסטינים החיים בגדה אינה ההבטחה היחידה שניתנה במסגרת החבילה ושטרם מולאה, למרבה הצער. בעזה עדיין מחכים, למשל, שהממשלה תאפשר להם להגדיל את הייצוא מהרצועה. כאשר הקוורטט יתכנס היום יש לקוות שלצד הדיונים על מדינה פלסטינית וקידום התהליך המדיני הוא ימצא זמן גם להתעקש על מילוי הבטחות פשוטות יותר.

פורסם בקטגוריה שינויי מען, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *