מהפכה במצרים, ובינתיים, בעזה…

בזמן שבכל העולם עוקבים ביראת כבוד אחר המתרחש במצרים, גם ברצועת עזה צופים במהפך ומביעים הזדהות עם העם המצרי. אך לאירועים במצרים גם השלכות ישירות על תושבי עזה, שממחישות עד כמה החיים ברצועה שבריריים וחופש התנועה בה מועד לפגיעה. גבול הרצועה עם מצרים הוא היחיד שנותר פעיל לתנועת אנשים מאז הטילה ישראל סגר על שאר המעברים – היבשתיים, הימיים והאוויריים – במסגרתו היא מאפשרת מעבר במקרים הומניטאריים חריגים בלבד.

מעבר רפיח, שנפתח ביוני האחרון בעקבות המשט, לאחר שהיה סגור במשך כארבע  שנים,  נסגר בסוף ינואר עד להודעה חדשה בשל המצב הביטחוני בסיני. המעבר מופעל על ידי מצרים ושלטון חמאס באמצעות הסדרים אד הוק, אם כי ישראל מפעילה שליטה מסוימת על הפעילות בו באמצעות שליטתה על מרשם האוכלוסין הפלסטיני (קרי, פלסטינים שעוברים שם צריכים להיות רשומים במרשם שנשלט על ידי ישראל), וכן על ידי שיתוף פעולה ביטחוני עם מצרים. לפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, כ- 4,000 איש מחכים בסיני לפתיחת המעבר על מנת לחזור לרצועה, ומספר תושבי הרצועה היו מוחזקים בנמל התעופה בקהיר, מאחר ולפי הנהלים המצריים, יציאה מהנמל אפשרית רק למעבר רפיח, וזו מחייבת ליווי משטרתי. תושבים אחרים מסתובבים בעולם, בהמתנה לחזור הביתה.

מן הצד השני של המעבר ממתינים בין 300 ל- 500 אנשים שזקוקים לטיפול רפואי ומבקשים לצאת מהרצועה לצורך קבלתו, כפי שקרה מדי חודש מאז נפתח רפיח.

גם סטודנטים שהגיעו לבלות בעזה את חופשת הסמסטר אינם יכולים לשוב ללימודיהם. אחמד, סטודנט לרפואה שלומד במצרים, התפתה לחזור הביתה לאחר חמש שנים בהן נמנע מביקור מפאת חששו שלא יוכל לצאת חזרה ללימודיו. חששותיו התממשו, והוא מפסיד את לימודיו בהמתנה לצאת: "לא צפינו שהפעם מקור הבעיה יהיה אי היציבות במצרים", אמר. יציאה של סטודנטים דרך מעבר ארז, שנשלט על ידי ישראל, מוגבלת למלגאים שלומדים במדיניות "מערביות", כך שרפיח נותר ברירת המחדל.  אם פתיחת רפיח ביוני האחרון העידה על פתרון חלקי של בעיית חופש התנועה של הסטודנטים היוצאים לחו"ל, האירועים האחרונים מראים כמה קל לערער חופש זה.

בעקבות האירועים עלו גם מחירי הדלק וחומרי הבנייה ברצועה, בשל ירידת קצב העבודה במנהרות והמחסור שנוצר בצד המצרי. מחירי המלט התייקרו בתחילת השבוע שעבר בלמעלה מ- 30%, מחירי החצץ עלו בכ- 20%, ואילו העלייה במחיר הדלק לצרכנים נבלמה לאחר שהממשלה קבעה תעריף מקסימלי למכירתו – אבל המחסור ממשיך. מאז שישראל הטילה מגבלות על העברת מוצרים אלה בשנת 2007 (בטענה כי כך "תחליש" את שלטון חמאס), הסחר בדלק ובחומרי בנייה הופנה למנהרות, שעל מוצריהן הממשלה בעזה גובה מסים.  עם רגיעת האירועים במצרים, הפעילות במנהרות מתחילה לחזור לשגרה.

כפי שמעידים האירועים האחרונים במצרים, הסגר על הרצועה והתלות שהוא יוצר עבורה בגבול עם מצרים מביאים למצב בו חופש התנועה בעזה משול לעלה נידף ברוח.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, מעבר אנשים מעזה, סטודנטים מעזה לגדה, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *