המהפכה בדרך… משאית אחרי משאית

במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע, הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונציג הקוורטט טוני בלייר על חבילת צעדים חדשים המיועדים ל"שיפור תנאי החיים של הפלסטינים", במילותיו של טוני בלייר, ו"להגברת היציבות באזור", לפי נתניהו. הכרזה זו מגיעה על רקע אי היציבות במצרים, סגירת מעבר רפיח וצמצום הפעילות במנהרות. מהי המשמעות האמיתית של צעדים אלו עבור התושבים הפלסטינים בעזה?

הצעדים החדשים שהובטחו הם מבורכים וחשובים עבור המגזר הפרטי, הנאבק על הישרדותו, ועבור האוכלוסייה בכללותה; עם זאת, צעדים אלה, כמו גם שינויי המדיניות עליהם הצהיר הקבינט הביטחוני בסוף יוני רחוקים מלאפשר את שיקום הכלכלה וקיום חיים אזרחיים נורמליים ברצועה. כיום מאפשרת ישראל הכנסת שלושה אחוזים מחומרי הבניין הנדרשים ברצועה על מנת לשקמה, וייצוא של אחוז אחד מכמות התוצרים שהבטיחה בעבר כי תאפשר לייצא. מלבד הקושי בהכנסת חומרי בנייה, ישראל אישרה את התחלת הבנייה של חלק קטן בלבד מהפרויקטים שמנוהלים על ידי הקהילה הבינלאומית.

אנו מקווים שהצעדים החדשים יביאו לגידול במספרים אלה. חבילת הצעדים מבטיחה, למשל, כי 40,000 טונות של חצץ יוכנסו דרך מעברי סופה או קרני במהלך פברואר 2011. לא ברור, עם זאת, מה יהיה בהמשך השנה, כי ההכרזה מרמזת על כך שפתיחת מעבר סופה תהיה מחווה חד-פעמית שנועדה להפטר מעשרות אלפי טונות של חצץ שהצטברו בו מאז שישראל אסרה על כניסת חומרי בנייה ב-2007 וסגרה את המעבר ב-2008.

במסגרת חבילת הצעדים הובטח אישור ל-20 פרויקטים נוספים של בנייה, צעד מבורך גם כן, בתנאי שתיאום כניסתה של כל משאית הנושאת מלט וברזל לא יימשך חודשים, כפי שקרה עד כה. אונר"א בלבד מדווח כי רק תשעה אחוזים מתוכניות הבנייה של הסוכנות אושרו עד כה.

הצעדים כוללים גם את צמצום התלות של רצועת עזה בישראל לצורך הפעלת תשתיות – בין היתר על ידי חיפוש מקורות אנרגיה חדשים והגברת היכולת לטיהור שופכין ולהתפלת מים. רק כדי לסבר את האוזן, הסכום שמשלמת הרשות הפלסטינית לישראל עבור חשמל שמועבר לעזה עומד על כ-40 מיליון שקלים לחודש. ההערכה היא שפיתוח תשתית שתספק את הצורך בחשמל בעזה יארך מספר שנים – בהנחה שישראל תימנע מצעדים בהם כבר נקטה בעבר, כגון איסור על הכנסת חלקי תשתית והפצצת תחנת הכוח.

אך הדיון איננו נסוב רק על "שיפור תנאי החיים", שהורעו באופן דרמטי ומכוון בשלוש וחצי שנות הסגר; בזמן שישראל מנהלת משא ומתן על מספרים עם הנציג החשוב ביותר של הקהילה הבינלאומית, נשללת זכותם של תושבי עזה לבנות בתי ספר, בתי חולים ובתים, ונשללת זכותם לנסוע, לייצר ולמכור סחורות – פעולות החיוניות לצורך שיפור תנאי החיים שלהם. אם אכן היה שינוי בתפיסה, וביטחון הינו הקריטריון היחיד להגבלות המעבר של סחורות אל עזה וממנה, נראה שהצעדים המובטחים אינם מרמזים על כך.

פורסם בקטגוריה יצוא מעזה, פיתוח כלכלי, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *