מתח גבוה מתחת לאדמה

אלו שעוקבים אחרי התרשימים השבועיים של Gaza Gateway אולי הופתעו לגלות שכמות הסולר התעשייתי המועבר מישראל לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום והחיוני להפעלת תחנת הכוח של עזה, עומדת מזה מספר שבועות על אפס. בשביל למצוא את הסולר יש לנדוד לעבר המנהרות שבאזור רפיח, בדרום הרצועה, דרכן עובר סולר רגיל ממצרים, בתיאום עם הממשלה בעזה שגובה על כך מס. השינוי לא התרחש בבת אחת אלא בעקבות מדיניות ארוכת ימים מצד ישראל – שזכתה לאחרונה לאישור ועדת טירקל – של צמצום העברת סולר תעשייתי לעזה, ולאחר צמצום הכמויות שהועברו במשך החודשים האחרונים בעקבות מחלוקת בין הרשות הפלסטינית בגדה והממשלה בעזה באשר לתשלום.

הזרמת הסולר דרך המנהרות מקלה על המחסור בחשמל בעזה אך אינה פותרת אותו. בתחנת הכוח עדיין צריכים סולר תעשייתי, כדי לערבבו עם הסולר הרגיל שמגיע ממצרים על מנת להפחית את כמות הגופרית הנפלטת מהסולר הרגיל. כמו כן, במסגרת המצב החדש, הפסקות החשמל התקצרו אך  עדיין מתרחשות בממוצע של 6 שעות ביממה. הדבר מקשה על חיי התושבים מכיוון שתפוקת החשמל של תחנת הכוח עד היום היא כ- 60 מגה וואט, בעוד שהגרעון במשק החשמל עומד על כ- 80 מגה-וואט.

כדרכן של מנהרות לא רשמיות, הערוץ המצרי אינו וודאי. בשבוע האחרון חלה ירידה באספקה ממצרים על רקע האירועים האחרונים, מה שמעמיד בסימן שאלה את יציבות אספקת הסולר לתחנת הכוח של עזה. בינתיים, ככל שהמנהרות פועלות, הממשלה בעזה מתאמת את העברת הדלק וגובה על כך מיסים (60 אגורות עבור ליטר סולר העולה לסוחרים פחות משקל אחד). על בסיס נתונים אלה ניתן לתהות באשר למסקנה של ועדת טירקל, שהכשירה את ההגבלה הישראלית על כמויות הסולר המועברות לתחנת הכוח. הועדה קבעה שהגבלות אלה היוו כלי לקידום מטרה צבאית ישראלית של פגיעה ב"יכולתו של החמאס ובכלל זה יכולתו הכלכלית, להמשיך ולתקוף את מדינת ישראל".

פורסם בקטגוריה תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *