האישה שחיוך היה שמה

היה היתה אשה מבית לחם, שחיוך היה שמה (איבתיסאם, בערבית), שאהבה מכל לחנך ילדים. כל ימיה ישבה ולמדה כדי להיטיב ולעזור לילדים ולטפח אותם. בניגוד לשאר הנשים בסביבתה שנישאו וגידלו ילדים משל עצמן, היא הקדישה את חייה במלואם לפעולות חינוכיות במרכז שהקימה. יום אחד עלה במוחה רעיון מטורף. היא שמעה שבמקום לא כל כך רחוק ממקום מגוריה, גרים בני עמה אשר סובלים מסגר ומצור ומהרבה צרות אחרות ולכן היא החליטה לנסוע ולנסות לתרום מנסיונה ומהשכלתה לרווחת הילדים שם. היא גם שמעה שחומות גבוהות מקיפות את המקום הזה, חומות ללא סדקים. לעיתים רחוקות, היא שמעה, סודקים את החומות מן יצורים משונים המכונים "מקרים הומניטריים חריגים", אבל היא לא היתה בטוחה, אם היא שייכת גם כן ליצורים משונים אלו. ניסתה האשה, שחיוך היה שמה, להבקיע את החומות. ניסתה וניסתה, אך החומות הלכו וגבהו. חיוכה, מסתבר, לא פעל למול החומות. חיפשה האשה עזרה. הלכה ושאלה את קרוביה ומכריה. ואז סיפרו לה על חבורת מכשפים ובעיקר קוסמות שבידיהן לחשים ושיקויי פלא היכולים להפוך אנשים רגילים ליצורים המכונים "מקרים הומניטריים חריגים." האשה, שהיתה אשה מלומדת ורציונלית, לא האמינה ממש בכישוף ומעשי קוסמות, אך איזו ברירה נותרה לה?

ibtisam jpg

איבתיסאם (חיוך) אלזע'יר, עם ספרה של עפרה גלברט "טיול בצבעים"

הלכה האשה, שחיוך היה שמה, אל עדת המכשפים והקוסמות וביקשה עזרה. המכשפים והקוסמות, שהוקסמו מחיוכה, שהרי חיוך היה שמה, ישבו במועצתם המצומצמת המתכנסת בימי ראשון ובמועצתם המורחבת המתכנסת בימי שלישי, והחליטו לסייע בידה. שירות החוץ של עדת הקוסמות והמכשפים החליט להשתלט לדקות מספר על המכשיר השטני ורב ההשפעה המשדר גלי שטיפת מוח אל האוכלוסיה והמחלקה המשפטית (כן, גם קוסמות צריכות עורכות-דין. אי-אפשר בלי הקרציות האלה), החליטה לפנות אל מועצת השלושה הגבוהה ולאחז את עיניהם במעשי קוסמות ובמילים יפות כמו זכויות וחובות. וראו זה פלא! הקסמים עשו את שלהם והחומה הגבוהה נסדקה. האשה, שחיוך היה שמה, השתחלה בסדק שכזה והגיעה למחוז חפצה.

חייכה האשה, שהרי חיוך היה שמה, חייכו הילדים וגם הקוסמות והמכשפים לא יכלו להסתיר את חיוכם. עמדו מנגד שומרי החומות חמוצי פנים והתחפרו בעמדותיהם.

תם המעשה ונשלם.

כתבה על איבתיסאם אלזעיר בחדשות ערוץ 2

כתבה על איבתיסאם אלזעי'ר בחדשות ערוץ 2

בעקבות עתירה שהוגשה השבוע לבג"צ על ידי עמותת גישה, הצבא אישר לגב' איבתיסאם אלזע'יר, המתגוררת בבית לחם, להגיע לרצועת עזה היום בבוקר כדי להעביר השתלמות להורים על הקראת ספרים לילדיהם.

גב' אלזע'יר הקימה בשנת 1993 את מרכז גיראס, מרכז תרבות, חינוך ופנאי לילדים בבית לחם. בשנתיים האחרונות אחראי המרכז לתכנית עידוד הקריאה ועידוד ההקראה של הורים לילדיהם בגיל הרך. התכנית נקראת "נולד לקרוא/קראו לי" ומטרתה לקדם קריאה כפעילות יומיומית במשפחות הפלסטיניות. לאחרונה ביקשה גב' אלזע'יר לעבור לעזה, לצורך העברת הכשרה בת יומיים שתאפשר לאנשי מקצוע בעזה להעתיק את התכנית שם, אולם הצבא התעלם מבקשתה במשך חודש שלם. זאת, למרות הוראה מבית המשפט העליון שעל הצבא להשיב לבקשות מעבר בין עזה לגדה עד חמישה ימי עבודה לפני מועד הנסיעה המתוכנן.

בעקבות הגשת העתירה, הודיע הצבא כי יאפשר את הנסיעה, וגב' אלזע'יר הגיעה לרצועת עזה ביום ראשון.  לאחר המקרה, כתבה עו"ד דר' נעמי הגר, שייצגה את גב' אלזע'יר, את סיפור המעשה.

פורסם בקטגוריה מעבר אנשים לעזה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *