התחייבויות שטרם התגשמו

ביום ראשון הוציאה ממשלת ישראל הצהרה מעודדת המבטיחה להסיר רבות מההגבלות על כניסת סחורות אזרחיות לעזה, כולל כאלה הדרושות לפעילות כלכלית.

מה השתנה בשטח מאז ההודעה, ובכלל, מאז שגבר הלחץ הבינלאומי על ישראל בעקבות אירועי המשט ב-31 במאי? רשימת מוצרי הצריכה שהעברתם לעזה מותרת הורחבה כך שתכלול מוצרים שקודם היו אסורים כגון קטשופ, מיונז וצעצועי ילדים. וכן, גם צ'יפס, כדי שיהיה מה לטבול בקטשופ. אבל זה פחות או יותר הכול.

משום כך אנו תמהים על הודעתו של ראש הממשלה נתניהו כי "כבר אנו רואים גידול משמעותי בהיקף הסחורות האזרחיות הנכנסות לעזה." גם לא היה שינוי משמעותי במספר המשאיות שנכנסו לעזה, כפי שעולה מתרשימי האתר Gaza Gateway. בשבוע שעבר, למשל, נכנסו 654 משאיות לעזה, כולל מסוע הדגנים בקרני, מספר דומה לאלה שנכנסו בשבוע שלפני אירוע המשט (662). השבוע, נכון לאתמול, יום העבודה הרביעי מתוך חמישה במעבר, נכנסו כ- 400 משאיות לעזה, מספר העולה בקנה אחד עם המדיניות המאפשרת כניסה של כ-25% ממה שתושבי הרצועה זקוקים לו.

אכן, קשה לראות כיצד יוכלו סחורות רבות יותר להיכנס לרצועת עזה, בעת שהמעבר היחיד שעדיין פועל – כרם שלום (כרם אבו סלאם) – פועל קרוב לקצה קיבולתו, עם ממוצע של 110 משאיות של סחורות ביום, חמישה ימים בשבוע. לצורך השוואה, למעבר קרני, אשר שימש עורק החיים המסחרי של רצועת עזה (ואשר נסגר ביחד עם שאר המעברים), קיבולת של כ-1000 משאיות ביום.

בכל מקרה, כפי שכותב היום דן אפרון בכתב העת "ניוזוויק", בלי היכולת לייצא מוצרים מוגמרים ולקבל חומרי גלם (שעדיין אסורים), יהיה קשה לכלכלה בעזה להתאושש.

פורסם בקטגוריה מעבר סחורות לעזה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *