משט גורמה, סטייל עזה

בזמן שנדמה שישראל עסוקה בתרגיל העורף הנרחב, מסתבר שהאיום המשמעותי ביותר כרגע מבחינתה הוא משט הספינות לרצועת עזה. התייעצויות קדחתניות של ראש הממשלה עם הרמטכ"ל וצמרת הצבא, כינוס דחוף של פורום השביעייה, פעילות אינטנסיבית של משרד החוץ, כינוס מסיבת עיתונאים דחופה במחסום ארז ובעיקר – התגייסות מלאה של כל מערכת ההסברה הישראלית להפצת מסרים עקביים על כמה המצב ההומניטרי בעזה טוב, כמה השווקים מלאים בכל טוב ומסעדות היוקרה משגשגות.
מעבר לשאלה הראשונית שצצה – אם יש כזה שגשוג, איך בדיוק מקדמת מדיניות הסגר את המטרה הישראלית להחליש את שלטון חמאס – הרי אדם ששומע את כל זה עשוי להתבלבל כהוגן. למשל, אם המצב הכלכלי בעזה כה מפואר, כפי שניתן ללמוד מההודעה הצינית שהפיצה אתמול לשכת העיתונות הממשלתית – מדוע משרד החוץ מתגאה בכך ש-738,000 טונות של סיוע הומניטרי הועברו לרצועת עזה בשנה שעברה? כיצד, ישאל את עצמו הקורא, מתיישבים המסרים על שגשוג עם נתונים שונים בתכלית השינוי שמפרסמים באופן תדיר ארגונים בינ"ל ובראשם האו"ם (אותו ישראל מציינת בגאווה רבה על שיתוף הפעולה הפורה ביניהם)? האם אין זה נכון שכ-80% מתושבי עזה נתמכים ע"י ארגוני סיוע בינ"ל? האם אין זה נכון שהאבטלה בעזה עומדת על כ-35%? ואיך האמירה ההחלטית ש"ישראל נוקטת בצעדים לתמוך במסחר" מתיישבת עם האיסור הגורף שמטילה ישראל מזה שלוש שנים על מעבר חומרי גלם למפעלים ברצועת עזה, איסור שמקבע מצב בו מעל 90% מהמפעלים מושבתים או פועלים בתפוקה נמוכה והכלכלה משותקת כמעט לחלוטין? האם ישראל בעצם מקדמת את הכלכלה בעזה בכך שהיא מונעת העברה של מרגרינה במיכלים גדולים למפעלי המזון אבל מאפשרת מעבר מרגרינה תוצרת ישראל בחבילות קטנות?
משט קודם לעזה (מקור: Free Gaza)

משט קודם לעזה (מקור: Free Gaza)

אבל מה שבאמת עשוי לגרום לבלבול אצל האזרח התמים הן האמירות הנחרצות של ישראל לפיהן אין שום הגבלה על הכנסת ציוד לעזה, פרט למה שעשוי לשמש את חמאס לצורכי טרור. לפי דברים אלה, יסיק האזרח, הרי שבכוסברה, מרווה וצעצועי ילדים טמון איום ביטחוני, שהרי הם אסורים למעבר. ויוסיף להרהר – האם נעליים ובגדים היוו במשך שנתיים וחצי איום ביטחוני ורק לאחרונה הוסר איום זה ולכן כיום כן ניתן להעבירם לרצועת עזה? ובכלל, ישאל את עצמו באזרח בקול רם, אם המדיניות הישראלית בעצם מיטיבה עם תושבי עזה, מדוע מתעקשת ישראל שלא לחשוף את סוד הצלחתה וטוענת שקיים חשש שגילוי מסמכים פרוצדוראליים אלו יפגע בביטחון המדינה. האם לא מגיע לכולנו לדעת איך משיגים כזו הצלחה?

בשלב זה באמת ישבור האזרח התמים את הראש: ישראל חוזרת וטוענת שעל יזמי משט הספינות להעביר את הסחורות "בדרך המקובלת", אולם איך אפשר לדעת מהי הדרך הזו אם ישראל מסרבת לחשוף את הנהלים הפרוצדוראליים הפשוטים ביותר?
פורסם בקטגוריה מעבר סחורות לעזה, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *