איחור אופנתי בהעברת הסחורה

כשהוטל הסגר על רצועת עזה ביוני 2007, מצאו את עצמם סוחרי הבגדים והנעליים בעזה תקועים בעת שלא יכלו להכניס לרצועה את הסחורה שהזמינו מחו"ל. במשך כמעט שלוש שנים חיכתה הסחורה במיכליות בנמל אשדוד ובגדה המערבית, כשכל חודש של אחסון עולה לסוחרים בין 300 ל-500 דולר למיכלית. לאחרונה, קובעי המדיניות בישראל ככל הנראה החליטו שפריטי אופנה הפסיקו להוות איום ביטחוני (לפחות זמני), ובתגובה לעתירה של סוחרים תושבי עזה, "החליט מתאם פעולות הממשלה בשטחים באופן חד פעמי, לפנים משורת הדין וכמחווה הומניטרית, ליתן אישור לעותרים להכנסת מוצרי הלבשה והנעלה". וגם זאת,  בכפוף למספר תנאים שהציבה ישראל: הסחורה נרכשה לפני עליית חמאס ברצועה ולפני "יישום המדיניות הכלכלית ביחס לרצועה", הסחורה יועדה מלכתחילה לעזה וכמובן – העברת מידע מפורט יותר על אופי הסחורה, כמו סוג פריטי ההלבשה (הייתכן שיש פריטי לבוש מסוכנים יותר מאחרים?)

מאז ה-4 באפריל, מאפשרת ישראל להעביר מיכליות עם בגדים ונעליים לעזה, ועד עתה נכנסו לרצועה 110 משאיות בקצב של עשר משאיות ליום. אולם, עם כל משאית שנכנסת מתברר שהשמחה הייתה מוקדמת: הבגדים והנעליים, שצברו לחות במשך עשרות חודשים, נרקבו וניזוקו לחלוטין או באופן חלקי, והפסדיהם של הסוחרים, מעבר לעלויות האחסון, נאמדים בכ-30% מערך הסחורה של כל משאית. עוד כ-750 מיכליות בגדים, נעליים וסחורות אחרות, כגון ציוד משרדי ומשחקי ילדים מחכות בישראל ובגדה, ואין לדעת, לאור המדיניות העמומה והשרירותית שמנהיגה ישראל ביחס למעבר סחורות לרצועה, האם ומתי תחליט שוב להתיר "באופן חד פעמי" את ה"מחווה ההומניטרית" הזו או באיזה יום תחליט לחזור ולמנוע העברת הסחורות הללו.  

first second

 third forth

התמונות צולמו על ידי חברת ח'אלד אבו סחלול וחברת חמזה אבו הילאל

פורסם בקטגוריה מעבר סחורות לעזה, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *