אצבע קלה על השאלטר

איך זה לחיות שליש מהיממה ללא חשמל? כל יממה? מיליון וחצי בני אדם חיו כך בשבוע שעבר במה שהוא רק פרק נוסף במשבר המתמשך במשק החשמל ברצועת עזה. אם יש מוטיב חוזר בסאגה הזו, הרי הוא הימצאות מתמדת, שלא מבחירה, "על הקצה".

בחודש נובמבר הודיע האיחוד האירופי, אשר מימן את הסולר התעשייתי הנדרש להפעלת תחנת הכוח, כי בהחלטה משותפת עם הרשות הפלסטינית, הוסכם כי יפסיק את המימון בסך של כ-97 מיליון אירו לשנה, גם בשל המשבר הכלכלי העולמי. למרות שהתריע על כוונתו זו חודשים רבים קודם לכן, משום מה לא נמצא סידור חלופי, אם כי מסתמנת נכונות של מדינות באירופה להעביר לרשות את המימון הנדרש עבור הסולר התעשייתי. בינתיים, נאלצה תחנת הכוח של עזה לייצר במשך שבוע שלם 30 מגה-וואט בלבד, כמעט שליש מהיקף הייצור הפוטנציאלי שלה (80 מגה-וואט). ע"פ דיווחים בתקשורת, גורם נוסף אשר מעכב את הסדרת המימון הוא הסכסוך הפנימי הפלסטיני והדרישה מטעם הרשות, שחמאס ישתתף בתשלומים או יגבה כסף מהצרכנים. נראה שחמאס, אשר עד כה לא היה מעורב בנושא, הופך גם הוא לשחקן, וכל זאת בעידוד הרשות. השבוע, עם העברת כמות נוספת של סולר תעשייתי, הועלה יצור החשמל ל-60 מגה-וואט, מה שהקל על הפסקות החשמל, אולם לא ברור האם נמצא פתרון.

תחנת הכוח בעזה

תחנת הכוח בעזה

בכלל, נראה שכל השחקנים בסיפור הזה מנצלים דבר בסיסי ומובן מאליו כחשמל לשם השגת מטרות פוליטיות. כך, למרות שתחנת הכוח מהווה תשתית אזרחית מובהקת, ולמרות שרובה בבעלות פרטית, ולמרות שהסולר התעשייתי שמיש אך ורק לצורך הפעלת הטורבינות בתחנת הכוח, בחרה ישראל בשנת 2006 להפציץ את התחנה ומאז אוקטובר 2007 להגביל את מעבר הסולר התעשייתי לרצועת עזה ל"מינימום" אותו הגדירה כ-2.2 מיליון ליטרים לשבוע, על אף שבפועל דרושים 3.5 מיליון ליטרים לתפוקה המקסימאלית הנוכחית של תחנת הכוח.

לאור חוסר היכולת האובייקטיבית של תחנת הכוח לאגור כמות מספיקה של סולר תעשייתי לעת מצוא, לא מפתיע שכאשר זו מגיעה, הפעם בשל בעיות מימון וסכסוך בהנהגה הפלסטינית, מיליון וחצי איש צריכים ללמוד איך חיים בלי חשמל שליש מהיממה.

פורסם בקטגוריה תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *