ניסיונות עם גז

עם מיעוט תשומת לב תקשורתית וציבורית, מזה חודשיים נרשם מחסור חמור בגז בישול ברצועת עזה. ככלל, מאז תחילת הסגר על הרצועה, ענה הממוצע החודשי של גז הבישול שישראל התירה העברתו על 56% בלבד מהצורך. ההחמרה בחודשיים האחרונים באה לידי ביטוי בהעברתם של 1,202 טונות של גז בישול במהלך נובמבר אשר מהווים 20% בלבד מהכמות הנדרשת. משמעות המחסור היא שבתי חולים מתקשים להרתיח מים לשם סטריליזציה כמו גם לספק מזון וכביסה לחולים, מאפיות נסגרות, משפחות רבות אינן יכולות לבשל ואלפי עופות נמצאים בסכנת חיים כיוון שלא ניתן לחמם את חוות הגידול. גם תוכנית המזון העולמית הודיעה שכל 40 המוסדות שהיא מפעילה בעזה כילו את אספקת החירום של גז הבישול שהיתה ברשותם.

ההסבר לירידה הדרמטית בהעברת הגז (שמתרחשת במקביל להצהרות ישראל על עלייה דרמטית בסיוע ההומניטארי) נעוץ בהמשך המגמה הישראלית לצמצם את הפעילות במעברים של רצועת עזה. המעבר בכרם שלום הוכשר רק באחרונה להעברת דלקים אולם הצינור שהותקן בו הוא בעל קיבולת נמוכה באופן משמעותי משני הצינורות הקיימים בנחל עוז (100 טון ביום בניגוד ל – 400 טון). שילוב הקיבולת הנמוכה, המעבר המרוחק מהמחסנים הקיימים, והפתיחה המוגבלת ביותר של נחל עוז (רק יום בשבוע לעומת 3 ימי פעילות בכרם שלום) מובילים לירידה דרסטית בכמות גז הבישול המועברת לעזה.

נכון להיום 20 תחנות חלוקת הגז מתוך 30 בעזה סגורות, לא צריך להשקיע יותר מדי בחישובים כדי להבין את ההשלכות על האנשים, הכלכלה והחברה בעזה.

פורסם בקטגוריה תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *