שוקולד על הכוונת

בימים אלה חוגגים גם בעזה את עיד אל פיטר, החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן. בין השאר נהוג להרבות באכילת דברי מתיקה במהלך ימי החג. אולם, גם השנה, הסגר שמטילה ישראל מזה למעלה מ – 27 חודשים על הרצועה, כולל גם איסור על העברת שוקולד ושאר דברי מתיקה. למה אסור שוקולד? כיוון שלפי ישראל, כמו רוב רובם של הפריטים שפעם היו קונים בעזה, גם שוקולד הוא "מעבר לנחוץ לקיום הבסיסי של האוכלוסייה". ישראל צודקת. אפשר להתקיים בלי שוקולד. אבל לא חבל?

וכך, למרות בקשות חוזרות ונשנות של ועדת התיאום הפלסטינית, האחראית על העברת בקשות לגורמי הביטחון הישראליים השולטים במעברים, עמדה ישראל בסירובה ולא אפשרה העברת שוקולד ושאר דברי מתיקה לעזה לקראת החג. בקשות להכניס מוצרים כגון ריבה, שומשום וחלווה נדחו שוב ושוב.

בצר להם וכיוון שביקשו למלא את המדפים, פנו בעלי החנויות בעזה לסחורה אשר מגיעה דרך המנהרות. אבל מסתבר שעד שמגיע השוקולד לחנות הוא נשבר ומתפורר עקב התזוזות, נמס ומשנה צורה עקב הטמפרטורות הגבוהות במנהרה ומתערבב עם חול. ולכל זה יש להוסיף את המחיר הגבוה. מוחמד ראסמי, בעל חנות בעזה מספר כי הרווח של בעלי החנויות ממוצרים אשר מגיעים מהמנהרות קטן ביותר בעיקר עקב מספר הידיים הרב שהמוצר מחליף עד שהוא מגיע לחנות. שוקולד רואנדה למשל, עולה במצרים 21 פאונד מצרי שהם 14 ₪ אבל בעל החנות בעזה קונה אותו ב – 57 ₪ ומוכר אותו ב – 60 ₪. עד אליו גובים כספים גם הסוחר המצרי, בעל המנהרה, הנהג והסוחר שרוכש את המוצר מבעל המנהרה. וכך, מחירו של קילו שוקולד שלפני הסגר היה עולה לא יותר מ – 40 ₪, ובאיכות גבוהה הרבה יותר – מזנק ב-150% ואף יותר עבור אוכלוסייה בה 70% חיים מתת לקו העוני.

"לאור המצב הזה – בו החנויות לא מרוויחות ואין דברי מתיקה באיכות טובה, הלקוחות עצמם לא מתלהבים לקנות, אין דרישה לממתקים ואני לא חש את רוח החג שהייתי רגיל להרגיש לפני הסגר" אומר ראסמי.

לפלסטינים אשר מתגוררים בעזה, כמו גם לרבים בישראל, יהיה הרבה זמן בחג לנסות ולהבין איך בדיוק מקדם איסור על מעבר שוקולד לעזה את בטחון מדינת ישראל?

פורסם בקטגוריה מעבר סחורות לעזה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *