כשסיימו את לימודיהן האקדמיים יצאו השלוש לשוק העבודה ברצועה שבו מעל 80 אחוזי אבטלה בקרב צעירות עד גיל 30. הן גייסו סכום התחלתי צנוע, שכרו שטח חקלאי קטן, והפכו לעובדות אדמה.

אסיל, ע’ידאא ונאדין מתארות את החסמים שמציבה בפניהן מדיניות הסגר הישראלית, המונעת תנועה לצרכי פיתוח עסקי ומקצועי, ומגבילה יציאת סחורות וגישה לחומרים חיוניים לחקלאות. למרות הקושי, הן מייחלות לימים שבהם יוכלו לא רק להרחיב את העסק שבנו אלא גם לחלוק את הצלחתן עם נשים נוספות.