“בהפצצות הישראליות התמלאתי בפחד גדול ועמוק. פחדתי על גופי, על נפשי, על ההרס בחלקות המלונים והגזרים ששתלנו בעמל, על ההפסדים העצומים שנגרמו לנו, על כך שלא יישאר לנו ממה לחיות ביום שאחרי”.

ע’ידאא קדיח, אחת משלוש מייסדות המיזם החקלאי Green Girls במזרח הרצועה, שחזרה בפני תחקירן השטח של גישה כמה מרגעי האימה של הלחימה הקשה בעזה: “הטנקים הישראליים הפציצו באזור שצמוד לגדר הגבול, ליד האדמות החקלאיות. ביום החמישי להתקפה פרצה שם שריפה. אני גרה לא רחוק משם. הצצתי כל הזמן מהחלון לכיוון המקום, והחזקתי את הלב”. השותפות לא הצליחו לגשת לאדמות במהלך 11 ימי הלחימה וההפגזות כדי להשקות את גידולי הגזר. הוריהן של קדיח ושל שותפתה, נדין, ניצלו רגעים שבהם היה נדמה שהירי מתרחק, אחת ליומיים-שלושה, כדי להגיע ולהשקות לפחות את גידולי המלון.

בסרטון שהפקנו לפני מספר חודשים על מפעלן של שלושת היזמיות הצעירות, ניתן לראות כיצד מדיניות הסגר של ישראל, הריסוסים שהיא מבצעת מן האוויר בסמוך לגדר, הגבלות שהיא מטילה על כניסת חומרים חיוניים לחקלאות ופלישות הצבא הישראלי מציבים חסמים כדרך קבע בפני העסק הקטן שהקימו אסיל, ע’ידאא ונאדין. כעת הן מתמודדות גם עם ההשלכות הקשות על תשתיות המים והחשמל ברצועה שנגרמו מההפצצות ובשל החלטת ישראל לסגור את המעברים עם עזה בתחילת הלחימה ולמנוע כניסת דלקים לתחנת הכוח בעזה. בעת השיחה עם קדיח, אספקת החשמל לתושבים לא עלתה על 4 שעות רצופות, שלוו ב-16 שעות נתק. נכון להיום, לרשות התושבים 6-8 שעות חשמל, ואחריהן 8 שעות נתק. “צעירים וצעירות רבים איבדו לגמרי את העסקים שהם פיתחו בעזה, אז אנחנו מרגישות בנות מזל”, אמרה לנו קדיח. “עכשיו אנחנו מנסות להזרים מים לגידולים מדי יום כדי להציל מה שניתן. אבל כשאין חשמל, אי אפשר להשקות”.

צפו בסרטון שהפקנו באפריל האחרון אודות ה-Green Girls.