לרגל החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי קיימת לו סמכות שיפוט בעניין חשדות נגד ישראלים ופלסטינים ביחס למעשים שביצעו מיוני 2014 בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, וברצועת עזה, ארגון גישה רואה לנכון לציין את הדברים הבאים.
במסגרת עבודתנו לקידום הגנה על חופש התנועה וזכויות נוספות התלויות בו, ארגון גישה נתקל פעמים רבות בקביעותיהם של בתי המשפט בישראל כי אין “עילה להתערבות” בפעולות של המדינה והצבא, כולל במקרים שבהם עולה חשד להפרות של הדין הבינלאומי ולפגיעה בחיי פלסטינים. לצערנו, בבתי המשפט לא מתקיים דיון מעמיק לגבי תהליכי קבלת החלטות והשלכות המדיניות הישראלית, לא כל שכן על חוקיותה על פי הדין הבינלאומי. העתירות לבג”צ שהוגשו באפריל 2018 נגד הוראות הפתיחה באש מול מפגיני “צעדות השיבה”, שבהן גם גישה לקח חלק, נדחו על ידי בית המשפט וממילא לא הובילו לחקירה בישראל. כך גם בעניין אירועים חמורים שדווחו במהלך הלחימה בעזה ב-2014.
הכיבוש, הסגר המתמשך על עזה והשלכותיו הקשות על זכויות אדם, כמו גם מדיניות הבידול בין עזה והגדה, אף הם צעדים אשר ארגון גישה התריע בעניינם פעם אחר פעם בפני ערכאות וגורמי ממשל ישראליים, כי אלו מהווים הפרות של הדין הבינלאומי המחייב את ישראל.
לאור תמונה כללית זו, אין זה מפתיע כי תובעת בית הדין סבורה כי יש יסוד לפתוח בחקירה בנוגע למצב באזור. יש לעצור מיד את ההפרות החמורות של זכויות האדם ושל הדין הבינלאומי שממשיכות להתרחש מדי יום, ולהבטיח צדק לקורבנותיהן.