רצועת עזה, חלק מפלסטין המנדטורית, נוצרה בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל למצרים ב-1949. מאז ועד 1967 היתה תחת שלטון מצרי, ונותק הקשר בינה לבין הגדה המערבית, שהיתה תחת שלטון ירדן. ב-1967 חודש הקשר, עם כיבוש הרצועה והגדה בידי ישראל. הסכמי אוסלו מ-1993 הגדירו את רצועת עזה ואת הגדה המערבית כיחידה טריטוריאלית אחת, שבתחומיה מותר חופש תנועה.
מ-1991 החלה ישראל תהליך הדרגתי של סגירת הרצועה, ומ-2007, כשהטילה עליה סגר מלא, אינה מאפשרת יציאה או כניסה “אלא במקרים חריגים”. ישראל מוסיפה לשלוט בהיבטים רבים של החיים ברצועה וחולשת על רוב המעברים היבשתיים, על המים הטריטוריאליים ועל המרחב האווירי.
מפה חדשה ומעודכנת של רצועת עזה בהוצאת “גישה” מינואר 2020 משרטטת את מרחב הדיג המורכב שכופה ישראל, ואת אזור החיץ שהיא משיתה לאורך הגדר בתוך הרצועה. במהדורה המעודכנת סקירה של כל המעברים, הפעילים והמושבתים, ומיקומם, והסבר איך הגבלות על המעבר בהם מגבילות את הכלכלה ופוגעות בזכויות. לעיון במפה לחצו כאן.
אם אתם מעוניינים בעותק מודפס של המפה, כתבו ל-info@gisha.org
נודה על כל סכום שתחליטו לתרום לגישה עם הזמנתכם.
הגודל המוצע של המפה: 42 ס”מ על 59.5 ס”מ