7 באוקטובר, 2021. כמנהגה ב”שגרה”, ישראל הגבילה משמעותית את פעילות המעברים בינה לבין רצועת עזה במהלך כול חודש ספטמבר בשל חגי תשרי: מעבר ארז נסגר לתנועה למשך חמישה ימים מלאים ובמשך שבעה ימים נוספים פעל במתכונת מצומצמת. מעבר כרם שלום נסגר כליל לתנועה למשך שמונה ימים.
ב-1.9 הודיע מתפ”ש על כמה שינויים במדיניות ביחס לרצועה, בהם הרחבת מכסת היתרי הסוחר ברצועה ל-7,000. גורמים במעבר ארז ובלשכת המסחר בעזה מסרו לאחרונה ל”גישה” כי מספר היתרי הסוחר בתוקף נכון לסוף ספטמבר עמד על כ-4,800. רוב המחזיקים בהיתרים אלה הם פועלים היוצאים לעבודה בחקלאות ובבנייה בישראל.
לשכות המסחר ברצועה הודיעו שלשום בלילה על פתיחת רישום לקבלת היתרים חדשים מישראל. לצורך הרישום יש להציג תעודת זהות ותעודת מתחסן או מחלים. הרישום אינו כרוך בתשלום.
למחרת נפוצה שמועה כי מדובר ברישום לקבלת “היתרי עבודה”, ותחקירן השטח של גישה מסר כי אלפי אנשים הגיעו ללשכה בשעות הבוקר המוקדמות בתקווה להיכנס לרשימות. במהלך היום התברר כי פתיחת הרישום נועדה למלא את מכסת “היתרי הסוחר” שמכתיבה ישראל. הלשכות הודיעו אתמול כי מי שיוגרל ברשימות, יידרש להשלים את תהליך קבלת ההיתר ולהמציא מסמכים הנדרשים לשם כך.
ב-14.9 ולראשונה מאז תחילת המתקפה על עזה במאי 2021, נכנסו לרצועה כ- 45 משאיות נושאות ברזל לענף הבנייה ברצועה. גורמים פלסטיניים מסרו ל”גישה” כי ישראל החלה לאפשר כניסת ברזל לסקטור הפרטי מחוץ ל”מנגנון שיקום עזה” (GRM). מנגנון זה הוקם בעקבות הלחימה בקיץ 2014 להכנסת חומרי בנייה בסיסיים לעזה – חצץ, מלט ומוטות ברזל – בתיאום עם הרשות הפלסטינית ובפיקוח האו”ם.
בעוד חסם אחד הוסר מהדרך, הגבלות ואיסורים שישראל מוסיפה להשית על כניסת סחורות חיוניות פוגעים במאמצים להתאוששות ושיקום. מאהר נג’אר, סמנכ”ל רשות המים ועיירות החוף של הרצועה (CMWU), מסר השבוע ל”גישה” כי ציוד רב הנחוץ לתפקוד תשתיות המים והביוב תקוע עדיין בישראל מאז שהחליטה לסגור את המעברים עם עזה ב-11.5. הסחורות התקועות כוללות, בין היתר, חלקי חילוף החיוניים לתפקוד תחנות התפלה, טיפול בשפכים וכן עבור שאיבת מי גשמים, מה שפוגע בהיערכות למניעת הצפות בחורף הקרוב.
במשך השנה האחרונה נוצר חסך חמור בצינורות ברזל החיוניים לתשתיות המים והביוב עקב החרפה בהגבלות שישראל מטילה על כניסתם לרצועה. לדברי נג’אר, המחסור מעכב עבודות לשיפור התשתיות שהחלו טרם הלחימה, ואף מונע שיקום בארות ומתקני שפכים אשר ניזוקו בהתקפות ישראל על הרצועה במאי. נג’אר מסר בנוסף כי ברשות המים עדיין ממתינים למענה מישראל על בקשות להכנסת ציוד וחלקי חילוף חיוניים, שהוגשו לאחר הלחימה. קיים חשש שהשיבוש הקשה בהתקדמות העבודות ירתיע את התורמים הבינלאומיים.
בספטמבר האחרון ישראל שבה להתיר כניסה של ציוד החיוני לתשתיות התקשורת ברצועה, כולל כבלים החיוניים לתשתית האינטרנט. זאת לאחר שמאז תחילת המלחמה מנעה את כניסת הציוד הנחוץ לענף התקשורת, עליו נסמכים ענפים כלכליים רבים, באופן גורף. כניסת הציוד הוגבלה מאוד עוד טרם הלחימה מכיוון שגם בשגרה ישראל מחשיבה כל פריט שמוגדר “ציוד תקשורת” כדו-שימושי, ומתנה את הכנסתו לעזה בתיאום ארוך ובלתי שקוף. ההגבלות הקשות על הכנסת ציוד חיוני לתשתיות תקשורת הוחמרו עוד יותר מאז פברואר 2020, לאחר פריצה למחסני חברת התקשורת “פלטל” שישראל ייחסה לפעילי חמאס.
גורמים בענף מסרו השבוע ל”גישה” כי צוותי מקצוע טיפלו בנזקים שנגרמים לתשתיות, כולל נזקים שנוצרו בעקבות ההתקפות במאי 2021, באמצעים חסרים ובציוד מיושן. תהליך התיאום המסורבל וההגבלות שישראל מטילה בשגרה על הסחורה הנכנסת אינם מאפשרים הקמת רשת מתקדמת ברצועה. המחסור בציוד חדש מעלה חשש שלא יהיו אמצעים ראויים לטפל בנזקים לתשתיות שעלולים להיגרם בעונת החורף, בשל הגשמים.
על פי גורמים בכירים במשרד החקלאות הישראלי, נשקלת אפשרות להרחיב מכירה של תוצרת חקלאית מעזה בישראל, במסגרת שנת השמיטה הנוכחית. ב-2015, לראשונה לאחר שמונה שנות איסור גורף על שיווק מהרצועה בישראל, התירה ישראל לשווק עגבניות וחצילים מעזה בישראל, בכפוף למכסות. על פי המידע שנמסר ל”גישה”, ההרחבה הצפויה בשיווק כוללת מלפפונים, פלפלים, קישואים ובטטות. השיווק יתבצע בכפוף לאישור פרטני ובדיקות פיטוסניטריות.
גורם במשרד החקלאות הפלסטיני אישר ל”גישה” את המידע. תהליך דגימות הסחורה כבר החל. סוחרי תוצרת חקלאית שעמם שוחחנו השבוע מסרו כי שלחו דגימות של התוצרת החקלאית שהם מעוניינים לשווק. עלות כול בדיקה היא 600-700 שקל. עדיין לא התקבלו כול התוצאות. מועד תחילת השיווק עוד לא ידוע.
יש גם חוסר וודאות בנוגע להמשך השיווק של עגבניות מהרצועה, הן בישראל והן בגדה המערבית, מכיוון שישראל שבה להתנות את הוצאת הסחורה מעזה בהסרת עוקץ העגבנייה – דבר שגורם לגידול בעלויות לסוחרים ופוגע בחיי המדף של התוצרת.