ביום חמישי, ה-11.5, בטרם הושגה הפסקת אש, שלחנו יחד עם עמיתינו בארגוני זכויות האדם עדאלה, רופאים לזכויות אדם ישראל ומרכז אל-מיזאן שבעזה מכתב בהול אל שר הביטחון, היועצת המשפטית לממשלה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) בדרישה להפסיק מיד את ההרג ואת הפגיעה באזרחים בעזה ולאפשר מיד תנועה לצרכים הומניטריים.
“קשיים ביטחוניים, לרבות סכנות הנשקפות בעת הלחימה, אינם פוטרים את ישראל מחובותיה ההומניטריות כלפי תושבי הרצועה“, הודגש במכתב. “הפרתם של כללים אלה מעלה חשד רציני להפרה בוטה של דיני הלחימה שעלולה להגיע לכדי פשעי מלחמה“.
בנוסף לנזק העצום של המתקפה הישראלית לחיי אדם ולנפש, נזכיר כי לחמישה ימים של סגירה מוחלטת של ארז וכרם שלום, עורק חיים חיוני של 2.2 פלסטינים.ות בעזה, השלכות מיידיות: מעשרות חולים נמנע טיפול רפואי שאין בנמצא בעזה, נגרם נזק נוסף לכלכלה החנוקה ממילא, המענה לנזקי ההפצצות התעכב, ואספקת החשמל לתושבים, שגם בשגרה רחוקה מלספק, הועמדה בסכנה. במהלך ימי הלחימה נורו מעזה מאות רקטות לכיוון ישראל וגרמו אף הן נזק לחיי אדם, לנפש ולרכוש. על פי דיווחים, רבות מהרקטות שנורו נפלו בתוך שטחי הרצועה.
עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף במוצאי שבת, החיים בעזה חזרו לשגרת הכיבוש. בבוקר יום ראשון הודיע מתפ”ש על פתיחה “הדרגתית” של המעברים שנסגרו ביום שלישי ה-9.5 בהחלטת ישראל. במעבר ארז מתאפשרת מאז אתמול תנועה “כרגיל”, כלומר, של הפלסטינים המעטים העומדים בקריטריונים הישראליים לקבלת היתר. מעבר כרם שלום נפתח לכניסת סחורות לעזה, כולל דלק לתחנת הכוח, מזון וציוד הומניטרי. מאתמול מתאפשרת גם יציאת סחורות לשיווק מחוץ לרצועה.
התמונה המלאה של הנזק בעזה עוד מתבהרת, אבל התסריט ידוע מראש. למרות שליטתה הנרחבת על החיים ברצועה ומתקפותיה החוזרות והנשנות, ישראל ממשיכה להתנער מכל אחריות לחיי פלסטינים. גם בין מלחמה למלחמה, כשעזה לא בכותרות, תושביה מתמודדים עם הטראומה המתמשכת, עם אובדן של משפחות שלמות, עם אבל והיעדר תקווה. רק שינוי המדיניות הישראלית, הסרת הסגר מעל עזה וסיום משטר הכיבוש והאפרטהייד יבטיח סוף לשידורים החוזרים.