לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2018 הוגשו 25,897 בקשות לצאת לטיפולים רפואיים בגדה המערבית או בישראל דרך מעבר ארז, ממוצע של 2,158 בקשות בחודש. רק 61 אחוז מהבקשות אושרו על ידי ישראל. 31 אחוז לא נענו כלל או שנענו מאוחר מדי, והמבקשים לא הספיקו להגיע לתור שנקבע להם. כ-8 אחוז סורבו. מצבה המדורדר של מערכת הבריאות בעזה, שעוד הוחמר החודש בשל קשיי תקציב, גורם לכך שתושבים רבים נזקקים לטיפול מחוץ לרצועה. בקשה להיתר יציאה דרך מעבר ארז יכולים להגיש רק חולים המחזיקים בהתחייבות מטעם הרשות הפלסטינית לכיסוי עלויות הטיפול.
המספרים בשנה הקודמת, 2017, היו דומים. ב-2018 חלה עלייה, של 14 אחוז, במספר הבקשות שאושרו, לעומת השנה שקדמה לה, וגם עלייה של 180 אחוז במספר הבקשות שסורבו. נרשם שיפור מסוים במספר הבקשות שנותרו בהמתנה, ירידה של 39 אחוז יחסית ל-2017. אחוז הבקשות שאושר ב-2018 דומה לאחוז הבקשות שאושר ב-2016.
העלייה במספר הבקשות שאושרו ניכרת בתנועה דרך מעבר ארז: בשנת 2018 עמד הממוצע החודשי של יציאות חולים על 2,515 יציאות של חולים דרך המעבר, לעומת 2,043 יציאות בממוצע בחודש בשנת 2017.ככלל, ישראל מאפשרת כניסה לשטחה, גם אם לצורך מעבר לצורך טיפולים רפואיים בגדה המערבית או בחו”ל, רק במצב שדורש הצלת חיים או למקרה שבהיעדר טיפול “טעם החיים משתנה כליל”. זאת בתנאי שטיפול כזה אין למצוא ברצועה. פלסטינים מגישים בקשות דרך מתאם הבריאות הפלסטיני, הפועל במסגרת הוועדה האזרחית, שבשליטת הרשות הפלסטינית, והוא שמעבירן לידי מת”ק עזה.
על פי הנוהל שקבעה ישראל ב-2017, בקשה של חולה לצאת מהרצועה לצורך טיפול רפואי יכולה להיות מוכרעת רק כעבור 23 ימי עבודה, כלומר חודש, זאת בלי קשר לתור שקבע המוסד הרפואי.
בנוסף, היתר מעבר לטיפול רפואי דרך ישראל משמש לא אחת כאמצעי לחץ; ב-2018 סירבה ישראל מאות רבות של בקשות מעבר שהגישו פלסטינים מעזה, בנימוק שלמבקשים “קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לפעיל חמאס”. באוגוסט האחרון, בעקבות עתירה של גישה, קבע בית המשפט העליון כי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני למנוע יציאתם של חולים מעזה לטיפולים רפואיים כמנוף ללחץ על חמאס אינה אפקטיבית ולא חוקית.
