13 באוגוסט, 2018. לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה ברצועת עזה ברבעון השני של השנה, עוד טרם סגירת מעבר כרם שלום, עמד על 53.7 אחוזים, עלייה של קרוב ל-10 אחוזים מאז הרבעון המקביל אשתקד. במציאות של הרצועה, פירוש הנתון הזה עוד פחות הזדמנויות לצעירים, לנשים, לבוגרים טריים של האקדמיה.
במהלך הרבעון חלה ירידה של כ-20 אלף מועסקים ברצועה בסך כל ענפי התעסוקה. הענפים שבהם נרשמה הפגיעה הקשה ביותר הם ענף הבנייה, בו הופסקה העסקתם של 2,038 עובדים, ענף החקלאות והדייג, שאיבד למעלה מ-4,000 עובדים ובענף השירותים, שבו מצויים רוב העובדים, ממנו נגרעו למעלה מ-19 אלף מועסקים במהלך הרבעון.
האבטלה חמורה במיוחד בקרב נשים. שיעור המובטלות ברבעון זה עמד על 78.3 אחוזים, לעומת אחוז אבטלה של 44.5 בקרב הגברים. מאז 2016 נראית עצירה של מגמה בת למעלה מעשור, של עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה. העלייה בשיעור האבטלה נובעת גם מעלייה במספר הנכנסים לשוק העבודה, שהם ברובם גברים. האבטלה בקרב צעירים בעזה (גילאי 15-29) עמדה ברבעון זה על 71.1 אחוז, עלייה של 6.3 אחוז לעומת הרבעון הקודם.
הממוצע השנתי המסתמן חסר תקדים. ולשם השוואה, ברבעון השלישי של 2014 עמד אחוז האבטלה על 47.4, אז אירעו חמישים ימים של לחימה, הרג והרס ברצועת עזה, והמשק כמעט הושבת. הפער באחוזי האבטלה בין עזה לגדה המערבית משמעותי: בגדה, שיעור האבטלה ברבעון השני היה 19.1 אחוז.
מעבר למצב ההומניטרי הקשה, הפעילות הכלכלית ברצועה נעצרה, והתחושה השלטת בקרב התושבים היא של תשישות וחוסר תקווה. במיוחד לאחר העצירה המוחלטת של סחורה יוצאת, ב-10 ביולי והפסקת הכניסה של חומרי גלם וציוד חיוני לתעשייה, למסחר ולחקלאות הוחרפה עוד ההידרדרות בכלכלת הרצועה. סגירת מעבר כרם שלום, עורק חיים קריטי של תושבי הרצועה, היא מהלך בלתי חוקי של ענישה קולקטיבית. על ישראל להסיר לאלתר את כל המגבלות על המעבר.