יום ה’, 2 באוגוסט 2018: דוח חדש של גישה – אין גבול – סוקר ומנתח את הנזקים האישיים והכלכליים שנגרמים לתושבי הרצועה כתוצאה מהמגבלות הגורפות שמטילה ישראל, מזה שנים, על הגישה למרחב הימי ולאזור החיץ שסמוך לגדר, בתוך השטח הפלסטיני. בנוסף, המסמך חושף את השפעות האכיפה האגרסיבית של איסורי התנועה על חייהם ופרנסתם של תושבי האזורים באמצעות פרקטיקות הרסניות ובלתי חוקיות, שכוללות שימוש בירי חי על תושבים – דייגים, רועות צאן וחקלאים – וכן ריסוס מן האוויר של קוטלי עשבים, שפוגע באלפי דונמים של שטחים מעובדים.
המחקר מופיע באתר מולטימדיה חדש שעלה לאוויר היום, ומבוסס, בין היתר, על ראיונות עומק עם אלה המבקשים להתפרנס מחקלאות לאורך הגדר, וקבוצות מיקוד עם רועות צאן באזור. באתר ניתוח של סכנת הערפול סביב “המרחקים הבטוחים” מהגדר ושל סימון גבול האזור “המותר לדיג” בים, עבור רבבות החיים ועובדים באזורי החיץ והדיג, לצד עדויות אישיות, תיעוד וידיאו, צילומים ונתונים מחקריים, ועל רקע צירי זמן ומרחק להגבלות שקבעה ישראל ביבשה ובים מאז הסכמי אוסלו.
פרק מיוחד בדוח סוקר מידע שחשף גישה בשנתיים האחרונות, באמצעות בקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע, לגבי ממדיה ההרסניים של הפרקטיקה של ריסוס מן האוויר של קוטלי עשבים מעל לגדר, שבה נוקטת ישראל מאז שלהי 2014. הריסוס הורס יבולים ושטחי מרעה בעומק של כקילומטר מהגדר, בשטח הפלסטיני, גורם לנזקים כספיים עצומים ומסכן את בריאות החקלאים, רועות הצאן, שחלק משמעותי מהם נשים, וכלל תושבי האזור. מאז החלה ישראל בריסוס ניזוקו ממנו כמעט 22 אלף דונם, מתוכם למעלה מ-8,000 דונם שטחי מרעה שנפגעו רק בחצי השנה האחרונה.
לסגר שמטילה ישראל על הרצועה השלכות כבדות על חיי היומיום של האוכלוסייה האזרחית, אולם היא מתעלמת מחובתה להגן על זכויותיהם הבסיסיות של התושבים, שגורלם בידיה. בפועל, המגבלות שישראל מטילה על אזורי החיץ, בצד אכיפתן האלימה, הובילו בעשור החולף, הרבה לפני שהחלו מחאות החודשים האחרונים, למותם ולפציעתם של אנשים ולנזקים כבדים לרכוש, להקרסת שניים מהענפים הכלכליים המשמעותיים בעזה ולעצירה של צמיחה כלכלית. על ישראל לחדול מהתנהגותה ההרסנית והבלתי מידתית, לפצות את הנפגעים ולאפשר חיים תקינים לתושבי ותושבות הרצועה, בהם הדייגים, החקלאים ורועות הצאן.
לקריאת הדוח אין גבול – לחצו כאן.
הדוח בגרסתPDF , כאן.