כמה ענפים מרכזיים של כלכלת עזה נשענו לפני שנות הסגר על יצוא ושיווק מחוץ לעזה – בהם תעשיית הטקסטיל, תעשיית הרהיטים, החקלאות והמזון המעובד. כיום ישראל מתירה את שיווקן של סחורות מסוימות מרצועת עזה בגדה המערבית ובשטחה. כל הסחורות מעזה יוצאות דרך מעבר כרם שלום שבין עזה לישראל.

ב”הסכם המעברים”, שנחתם ב-2005, הסכימה ישראל לאפשר יציאת 400 משאיות מדי יום מרצועת עזה, בהתאם להערכותיה את פוטנציאל הייצוא מהרצועה. בשנת 2005 עצמה יצאו מהרצועה כמעט 10,000 משאיות; רוב הסחורות שעליהן נמכרו בישראל, כרבע מהן בגדה המערבית והיתר בחו”ל.

עם השתלטות חמאס, ביוני 2007, אסרה ישראל על יציאת סחורות מהרצועה, למעט מספר מוגבל של מוצרים חקלאיים שאושר לייצא לאירופה במסגרת יוזמת סיוע של הממשלה ההולנדית. עד אז, כ-85% מהמוצרים שיצאו מהרצועה נמכרו בישראל ובגדה. בדצמבר 2010, אפשרה ישראל גם ייצוא לא חקלאי מעזה לחו”ל, לרבות מוצרי תעשייה קלה. עם זאת, בשל הקושי ביצירת קשרים עסקיים עם חברות מחו”ל ועלויות התובלה הגבוהות, יוצאו לחו”ל רק מעט מוצרים שאינם חקלאיים.

מאז הטלת הסגר ביוני 2007 ועד אוקטובר 2014, יצאו 13.5 משאיות בממוצע בחודש מהרצועה לחו”ל, רובן נושאות סחורה חקלאית, שהן אחוז אחד בלבד מהממוצע החודשי של הסחורות שיצאו ערב הסגר.

ב-6 בנובמבר 2014, אישרה ישראל לראשונה שיווק סדיר של סחורה מעזה בגדה המערבית. תחילה האישור ניתן לסחורה חקלאית בלבד, ובהמשך גם לתעשיית הטקסטיל והרהיטים. ב-12 במרץ 2015, התירה ישראל גם שיווק מספר סוגים של סחורה חקלאית מעזה בשטחה, וב-21 בספטמבר הותר גם, רשמית, שיווק טקסטיל, ריהוט וגרוטאות ברזל מעזה בישראל (שיווק שברובו לא יצא אל הפועל בשל קשיים בגביית מס). בשנת 2016 יצאו בממוצע 178 משאיות סחורה מעזה בחודש, לעומת ממוצע חודשי של  113 משאיות ב-2015 ו-18 משאיות בלבד בשנת 2014. מעל 60% מהסחורה שיצאה לעזה שווקה לגדה המערבית, והשאר הגיע סחורה לישראל ולחו”ל. למרות העלייה במספר המשאיות היוצאות, הן עדיין מהוות רק כ-17% מהממוצע החודשי של המשאיות היוצאות ערב הסגר.

ערב הטלת הסגר יצאו בממוצע 1,064 משאיות סחורה מרצועת עזה מדי חודש. הממוצע החודשי בשנים 2017 ו 2018 עמד על כ-218 משאיות, כ-20% מהממוצע ערב הטלת הסגר. בשנת 2019 יצאו מעזה 262 משאיות בממוצע חודשי, כ-25% מהממוצע החודשי ערב הטלת הסגר.

הטקסט עודכן לאחרונה באוקטובר 2021.