. 29 במאי, 2019. לאורך השנים פנינו שוב ושוב אל הצבא ואל משרד החקלאות בבקשות לפי חוק חופש המידע, בניסיון להבין כיצד ניתן לשווק סחורה חקלאית לגדה, לישראל ולחו”ל. קשה מאוד להוציא סחורה חקלאית מרצועת עזה, זאת למרות שהשיווק לכאורה אינו אסור ועל אף שבפועל קיים בהיקפים מזעריים לשלושת השווקים: הגדה המערבית, חו”ל וישראל. בתחילת 2018 פנינו שוב אל מת”ק עזה, אשר תחת המתפ”ש, ואל משרד החקלאות. הפעם פנינו בשם חקלאים מהרצועה אשר ביקשו, בהיעדר הוראות כלליות, הוראות ספציפיות בנוגע לשיווק של גויאבות, ענבים וזיתים.

תחילה, פנינו אל רמ”ד חקלאות במת”ק, שהוא הסמכות המקצועית לקבלת החלטות המת”ק הקשורות לתחום החקלאות, אך הופנינו אל “הגורמים הרלוונטיים” במשרד החקלאות. שבנו ופנינו על מנת לברר מיהו אותו גורם רלוונטי עלום שם. במענה, המליצה לנו קצינת פניות הציבור במת”ק לחפש במנועי החיפוש במרשתת אחר דרכי ההתקשרות עם גורמים אלו.

לאחר חודשי המתנה רבים התקבלה תשובה חלקית ממשרד החקלאות, הכוללות רשימות של תוצרת חקלאית מותרת ואסורה, מבלי שהובהר כיצד ניתן לקבל היתר לשיווק התוצרת ומיהם הגורמים אליהם יש לפנות לשם כך. מהמתפ”ש והמת”ק לא התקבל מענה כלל. נהלים סדורים והנחיות ברורות לשיווק וייבוא תוצרת חקלאית לא פורסמו מעולם.

ביום 25.11.2018 הגיש גישה עתירה לבג”ץ, כנגד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש), מפקדת תיאום וקישור עזה (מת”ק עזה) ומשרד החקלאות, בשם חקלאי מרצועת עזה ובשם “גישה”. בעתירה דרשנו, כי יאפשרו לעותר לשווק לגדה המערבית ולייצא לחו”ל ענבים וגויאבות. בנוסף, ביקשנו כי יפורסמו נהלים מלאים המסדירים שיווק וייצוא תוצרת חקלאית מרצועת עזה וכי ככל שלא קיימים נהלים, שיגובשו ויונגשו לציבור. טענו כי נכון לזמן העתירה קיימת רשימה שרירותית של תוצרת חקלאית מותרת לשיווק, אשר לא ברור כיצד גובשה ומאלו נימוקים נכללים בה כה מעט פריטים. עוד טענו כי למרות שלכאורה מותר ייצוא כל סוג של סחורה חקלאית לחו”ל, הרי שבפועל, בהעדר נהלים, ייצוא הסחורה הופך כמעט בלתי אפשרי וכי המדינה חייבת לפרסם את נהליה על מנת שחקלאי עזה יידעו כיצד לכלכל צעדיהם. בעתירה מתואר באריכות הפער בין הצהרותיה של ישראל, לפיהן היא פועלת על מנת לקדם את כלכלת הרצועה ושגשוגה, לבין מדיניותה בפועל, אשר מכשילה את מאמציהם של סוחרים רבים לקיים את עסקיהם באמצעות שיווק וייצוא סחורה.

תגובת המדינה הוגשה ביום 18.4.2019. לעניין פרסום נהלים, דחתה המדינה את הטענה שחלה עליה חובה כזו, אך “לפנים משורת הדין” צורפו לעתירה שני נהלים חדשים – האחד מסדיר שיווק לגדה והשני לישראל – ונמסר כי אלו יפורסמו באתר משרד החקלאות. לעניינו הפרטני של העותר, טענה המדינה כי אין כל מניעה שישווק תוצרת חקלאית לחו”ל, אך עליו להגיש בקשה מתאימה לשם כך. באשר לשיווק ענבים וגויאבות לגדה המערבית נטען כי ישראל אוסרת על כך בשל שיקולים פיטוסניטריים. התגובה מתארת באריכות סיכונים פיטוסנטריים שונים הנמצאים באזורים שונים של אפריקה ובעולם כולו, ואף צורף לתגובה מסמך שנכתב על ידי משרד החקלאות ובו נסקרות הסכנות. מסמך נוסף שצורף מתמקד בסכנות הפיטוסנטריות אליהם חשופים הענבים והגויאבות. על רקע סכנות אלו, נטען בתגובה, אסור שיווק הפירות לגדה המערבית.

בדיון שנערך ביום 5.5.2019 טענו בפני בג”ץ כי תגובת המדינה והמסמכים שצורפו לה אינם מצביעים על סכנה קונקרטית הנשקפת מהפירות הגדלים ברצועת עזה וכן כי לא היתה בהם כל התייחסות לאפשרות לבחון האם הפירות נגועים לפני העברתם לגדה המערבית, או לחילופין להשתמש בשיטות אשר יבטיחו העברת סחורה בטוחה בלבד. ההרכב, בראשות השופטת דפנה ברק ארז, סירב לדון בטענה וקבע כי על העותרים להפנות את מכלול טענותיהם למשרד החקלאות ורק לאחר שייבחנו על ידי הגורם המקצועי ויידחו לגופן, יוכלו העותרים לשוב ולעתור.

בית המשפט קיבל במלואן גם את יתר טענות המדינה. על אף שלעתירה צורף מסמך הבקשה שהגיש העותר באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית, בו הוא מבקש הן לשווק תוצרתו לגדה והן לייצאה לחו”ל, קיבל בית המשפט את טענת המדינה לפיה עד עתה לא זכה העותר לייצא את תוצרתו לחו”ל אך ורק משום שלא הגיש בקשה כנדרש, והורה לעותר להגיש בקשה לעניין זה.

לעניין הנהלים, סירב בית המשפט להורות למדינה לפרסמם באתר המתפ”ש וכן להשלים הוראות החסרות בהם. על אף שגם לאחר הפרסום חסרות הוראות אופרטיביות וההליך לקבלת אישור אינו מובהר, הסתפק בית המשפט בפסק דינו באמירה כללית כי “חזקה על המשיבים שינגישו את המידע הרלוונטי בדרכים האפקטיביות המתאימות”.

מסמכים הקשורים לעתירה:

תשובת משרד החקלאות לבקשת חופש מידע 2015 ממשרד החקלאות

בקשת חופש מידע 2015 לשיווק תוצרת חקלאית לישראל ממתפ”ש והתשובה לה

נוהל עבודה – יבוא ירקות בשנת שמיטה למגזר שומרי השמיטה כהלכתה: יבוא בפטור ממכס עד סוף שנת 2015

פניה למתפ”ש 2017

תשובות סותרות לעניין שיווק תוצרת חקלאית לחו”ל: תשובה ראשונהתשובה שניה,תשובה שלישית

פניה למשרד החקלאות 2017