עיד אל-פיטר נחשב מסורתית לחג של שמחה ושל קניות. רבים נוטים להתחדש בבגדים, ובעשרת הימים שלפני החג חנויות הבגדים אמורות היו להמות אדם. אולם השנה יוסף אבו אסד, הבעלים של בוטיק “סגא”, חנות פופולרית לבגדי נשים ולתכשיטים מיובאים בעיר עזה, יושב בחנותו הריקה וממתין לשווא ללקוחות.
“עכשיו שתיים בצהריים, שלושה ימים לפני החג. בדרך כלל בתקופה הזו בשנה החנות עמוסה בקונים. היום לא נכנסה לקוחה מהבוקר,” סיפר השבוע לתחקירן השטח של גישה. “עד השנה שעברה הייתי מעסיק את אחותי וחברה שלה אצלי בבוטיק בעשרת הימים האחרונים של רמדאן. השנה אני בחנות לבד. הגעתי למצב שאני מביא לפה מזרן, כדי לישון בשעות שאין בהן עבודה”.
המצב הכלכלי הקשה, שהחריף עוד בשנה האחרונה בשל הידוק הסגר על ידי ישראל והעיכוב בתשלום המשכורות לעובדי הרשות הפלסטינית ברצועה, נותן אותותיו גם במכירות בגדי הנשים, שנחשבות לרווחיות בענף הביגוד ברצועה. “כבר לפני שנה היתה עונה קשה מאוד; העונה הזו גרועה ממנה,” אומר אבו אסד. “בשנים קודמות הייתי סוגר את היום עם פדיון של 7,000 שקל, ובעונה האחרונה הגעתי ל-1,500 שקל, אבל השנה המצב הידרדר מאוד. לדוגמה היום, עד הצהריים מכרתי ב-160 שקל בלבד”.
היו שנים שבהן לקוחות היו מגיעות לחנות עם 1,000 שקל בארנקן. היום, מספר אבו אסד, לאותן נשים יש בקושי כסף לרכישת פריט אחד. גם כשקיזז משמעותית מרווחיו מתקשים הלקוחות לשלם. “רוב הלקוחות מגיעים רק כדי להסתכל, או שמבקשים לשלם אחר-כך”.
למצוקה הכלכלית, שנובעת גם משיעור אבטלה חסר תקדים של 49.1 אחוז, מתלווה מצוקת החשמל. לתושבי עזה רק ארבע שעות חשמל רצופות ביום. בעלי העסקים נאלצים להסתמך על גנרטור, שגם בהפעלתו משתדלים לחסוך, כדי לצמצם בעלויות. “אני מפעיל את הגנרטור רק אם לקוחה נכנסת לחנות”, מודה אבו אסד.
“יש תחושה של ייאוש אצל כולם. בחוץ אין אווירה של חג,” אומר יוסף אבו אסד, ומייחל לתקופה טובה מזו, ללקוחות ששוב יגיעו כדי לרכוש בגדים לחג, ולעונת החתונות שבאה אחריו.