שוק בעיר עזה.
שוק בעיר עזה.

אחרי עשורים של הגבלות ו-15 שנים של סגר ו”לוחמה כלכלית” מצד ישראל, העלייה הגלובלית במחירי המזון ויוקר המחייה פוגעת באופן חמור במיוחד בתושבי ותושבות רצועת עזה, מחציתם ילדים.

מנתונים של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון הראשון של 2022 (ינואר-מרץ) נרשם שיעור אבטלה של 46.6%, עלייה של כשני אחוזים לעומת הרבעון האחרון של 2021, אז עמדה האבטלה ברצועה על 44.7%. אחוז האבטלה בקרב נשים בעזה הגיע ל-65.6% ברבעון הראשון של 2022, לעומת 61% ברבעון הקודם. על פי הערכות  הבנק העולמי, שיעור תושבי הרצועה החיים בעוני עומד כעת על 59%, ו-64% מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. באפריל 2022 הזהיר ארגון “אוקספם” כי מאגרי החיטה בשטחים הפלסטינים הכבושים עלולים להתרוקן תוך מספר שבועות, וכי מחיר החיטה עלה ביותר מ-25%.

לדברי עומר אבו עמרה, בעל מאפיית “בלדנא” שנמצאת בדיר אלבלח, “אנחנו מצויים בגל התייקרות שלא נראה כמותו”. בשיחה עם “גישה” הוא סיפר כי ישנה עלייה דרמטית במחירי מזון בסיסיים וחומרי גלם: “מחיר שק קמח (50 ק”ג), לדוגמה, עלה ב-47 שקלים, בלון הגז התייקר תוך שבועיים ב-15 שקלים. אפילו מוצר בסיסי וזול כמו קרטון שמרים – התייקר ב-23 שקלים. אני לא יודע אם המאפייה שלי תשרוד את עליית המחירים הזו”. תושבי הרצועה נאלצים להפחית בקנייה של לחם מוכן ומוצרים נוספים, ומשפחות רבות חוזרות לאפות בעצמן כדי לחסוך בכסף. “יש לי חובות לשלם על שכירות וחשמל אבל אני כבר לא מרוויח מהעסק שלי. המצב נהיה קשה יותר מיום ליום”.

ר’, תושבת עזה בת 40, סיימה לימודי דוקטורט לפני שנתיים, אך ניסיונותיה למצוא עבודה לא צלחו. היא סיפרה שהאבטלה משפיעה ישירות על בריאותה הנפשית. ככל שהמצב מחמיר, מתעצמת תחושת חוסר האונים. עליית המחירים משליכה עליה גם כאמא. “הכול התייקר. מחיר קילו עוף היה 8-9 שקלים, היום זה מגיע ל-13-14 שקלים”, מספרת ר’ ומוסיפה “בגלל העלייה במחירי הגז, רבים בעזה עברו לבשל באמצעות כיריים חשמליות. בעזה יש רק שמונה שעות חשמל ברצף אז אימהות נאלצות לבשל עבור ילדיהן במהלך הלילה”.

עלייה ביוקר המחייה בעזה; שיעור האבטלה מטפס
עליית המחירים בעזה מאז תחילת 2022, על פי סוחרים מהרצועה.

גל ההתייקרות הנוכחי פוגש את תושבי עזה במצב פגיע במיוחד: נכון לרבעון הראשון של 2022, השכר החודשי הממוצע של עובדות ועובדים במגזר הפרטי בעזה, שהם 63% מכלל המועסקים ברצועה, עמד על 676 שקלים בלבד.

סיראג’ אל-טוואשי, הבעלים של חברת אל-טוואשי למכירת חומרי בניין ותעשיית האבן, ציין כי חלה ירידה משמעותית בביקוש לחומרי בניין בעקבות עליית מחיריהם. “האבטלה היא בעיה גדולה, אין יציבות כלכלית או תעסוקתית. אף אחד לא יודע מה יהיה מצבו בחודש הבא”.

אחמד שאהין, תושב עזה בן 33, נשוי ואב לארבעה, חוסך כבר שנים כדי לשפץ את המטבח בבית משפחתו, ומספר שהכסף שחסך כבר לא מספיק היום לבניית מטבח קטן. “מחיר המלט עלה במאה שקל לפחות, מחיר הברזל הוכפל, גם הברזל המשומש שנשאר משאריות השיקום עלה במחיר. אפילו המסמרים, ציוד החשמל, האינסטלציה, הכול התייקר”, כך מסר.  סוחרים העוסקים בהכנסה של סחורות לעזה מסרו ל”גישה” שמחיר טון ברזל עלה מ-3,200 שקלים בפברואר-מרץ 2022 ל-3,400 שקלים נכון להיום; מחיר טון מלט שנכנס לרצועה מישראל עלה באותה תקופה מ-470 שקלים ל-530 שקלים, ומחיר המלט שנכנס ממצרים עלה מ-450 ל-500 שקלים לטון.

מאהר אל-טבאע, מנהל לשכת המסחר בעזה, מסביר כי המצב הכלכלי הקשה ברצועה, בעקבות עשורים של הגבלות שמשיתה ישראל על תנועת אנשים וסחורות מעזה ואליה, מושפע כעת גם מעלייה גלובלית ביוקר המחייה שהתגברה בעקבות המלחמה באוקראינה. אל-טבאע קושר בין המשבר העולמי לירידה הנוכחית בזמינות מוצרי יסוד בתוך הרצועה. לדבריו, “כל סוחר חושב פעמיים אם להמשיך לייבא סחורה לעזה. בניגוד לסוחרים אחרים ברחבי העולם, סוחרים מעזה יודעים שהם לוקחים סיכון מוגבר לא רק בשל גל ההתייקרות הנוכחי, אלא גם בגלל שהם חשופים באופן תמידי להגבלות וחסימות שרירותיות של ישראל בנוגע לתנועת אנשים וסחורות. לדברי אל-טבאע, הכיבוש הישראלי לא רק משחק תפקיד מרכזי בהידרדרות הכלכלית בעזה, אלא גם מונע מהחברה בעזה להתמודד עם המשבר העולמי. “המצב הנוכחי ברצועה מוביל לכך שתושבים רבים קונים רק את המינימום לו הם זקוקים לצריכה יומית”.

חאמד ג’אד, עיתונאי וכלכלן מהרצועה, הדגיש אף הוא את הקשר בין היעדר הביטחון הפוליטי בעזה והיעדר היציבות הכלכלית. למרות שבתקופה האחרונה ישראל הקצתה היתרים לכ-10,000 תושבים שיוצאים מעזה לעבוד בישראל, חוסר העקביות בטיפול בבקשות להיתרים, וחשש העובדים, ההולך וגדל, שמא תוטל עליהם “מניעה ביטחונית” שתמנע מהם לצאת לעבודה בעתיד גורמות לאנשים לחסוך בהוצאות, מה שהגביל את ההשפעה החיובית שיכלה להיות לצעד כזה עבור הכלכלה המקומית.