בחודשים האחרונים חלו מספר שינויים במשטר ההגבלות הישראלי כלפי רצועת עזה וכתוצאה, נרשמה עלייה מסוימת בתנועת סחורות ואנשים לרצועת עזה וממנה. כפי שעשתה פעמים רבות בעבר, ישראל ממסגרת שינויים אלה כ”הקלות” שניתנות כחלק מתוכנית “כלכלה תמורת ביטחון בעזה“. בפועל, מדובר בצעדים סמליים ולא בשינויים מהותיים במדיניות הסגר. היקף התנועה אמנם גדל במעט, אך הוא עדיין רחוק מלענות על הצרכים, וישראל ממשיכה לאכוף הגבלות תנועה גורפות הפוגעות ברווחת פלסטינים תושבי עזה, ולהתעלם מחובתה החוקית להגן על זכויותיהם.
מעבר ארז
החודש פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) עדכון למסמך “סטטוס הרשאות“, המפרט את מדיניות ישראל בנוגע לתנועת פלסטינים בין עזה, ישראל, הגדה המערבית וחו”ל. למסמך המעודכן נוסף קריטריון לקבלת היתר לצאת מעזה ל”צרכים כלכליים”, המוגבל במכסה של 10,000 היתרים. על פי הפירוט, היתרים מסוג זה מיועדים לנשואים מעל גיל 25. נכון ל-21 בפברואר, ישנם כ-9,900 תושבי עזה עם היתרי “צרכים כלכליים” בתוקף.
כפי שדיווחנו בעבר, בשנים האחרונות רבים מתושבי עזה שהחזיקו ב”היתר מסחר”, המיועד ליציאת סוחרים לפיתוח ושימור קשרים עסקיים בישראל ובגדה המערבית, השתמשו בו בפועל כדי לעבוד בישראל. לפני התפרצות המגיפה במרץ 2020, אז הידקה ישראל את “סגר הקורונה” במעבר ארז, המכסה להיתרי מסחר הייתה 7,000, וכ-80 אחוז מהמחזיקים בהם היו פועלים. עם הוספת קריטריון “צרכים כלכליים”, המתפ”ש קבע מכסות של עד 1,500 היתרי מסחר שיוקצו לתושבי עזה, ו-500 “היתרי BMG” המיועדים לסוחרים ואנשי עסקים בכירים.
במהלך אוגוסט 2021 ישראל החלה להתיר שוב יציאה מצומצמת של סוחרים מהרצועה לראשונה מאז שהטילה את “סגר הקורונה”. בחודשים האחרונים, במקביל להרחבה מזערית שיישמה ישראל במכסות ההיתרים שהיא קובעת, עלה מספר היוצאים דרך ארז בהיתרי מסחר. בינואר 2022 נרשמו בארז כ- 23,500 יציאות בהיתרי מסחר, בהשוואה לממוצע של כ-5,000 יציאות בהיתרי מסחר בשנת 2021.
נזכיר כי הרחבה סמלית של מכסת ההיתרים שמקצה ישראל ליציאה מעזה לצרכי פרנסה אינה מספיקה להנעת הכלכלה ברצועה, ששיעור האבטלה בה עומד על 44.7% (ערבית), ולא מפצה על הנזק הרב שגורמת ישראל לתושבי הרצועה באמצעות הסגר המתמשך. שינוי בשם ההיתרים המאפשרים יציאת פלסטינים מהרצועה לפרנסה אינו משנה את עובדת היותם חשופים לניצול ולפגיעה בזכויותיהם. ראוי להזכיר עוד כי ההגבלות הגורפות שישראל ממשיכה לאכוף על מעבר פלסטינים מונעות מהרוב המכריע של תושבי עזה אפילו להגיש בקשה להיתר תנועה.
בחודשים האחרונים, אפשרה ישראל את רישומם והסדרת מעמדם של כ-13,500 פלסטינים החיים בעזה ובגדה המערבית בצעד שמוסגר כ”מחווה” לרשות הפלסטינית. ראוי להזכיר כי מתוקף שליטתה במרשם האוכלוסין הפלסטיני, ישראל היא זו שמנעה את הסדרת מעמדם במשך שנים, וכי היא ממשיכה למנוע מאלפי פלסטינים אחרים להירשם בו או לשנות את כתובתם הרשומה.
על פי הוועדה האזרחית הפלסטינית בעזה, עד ה-5 בינואר ישראל אישרה את בקשותיהם של כ-3,400 פלסטינים בעזה להירשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני ולקבל תעודה מזהה, או לשנות את כתובתם הרשומה בו. ארגון גישה מטפל במספר רב של מקרים של אנשים שבקשותיהם אושרו, אך נתקלים במגוון מכשולים בירוקרטיים שישראל ממשיכה להציב בדרכם למימוש הזכות לחופש תנועה.
מעבר כרם שלום
בסוף ינואר, מלט לבן ויריעות פלדה הוסרו באופן בלתי-רשמי מרשימת “החומרים הדו-שימושיים” של ישראל, המחייבת תיאום מיוחד להכנסתם לעזה. בספטמבר 2021, גם מוטות ברזל התחילו להיכנס לעזה בתיאום רגיל, כלומר – מחוץ למסלול התיאום המיוחד שמיועד לסחורות דו-שימושיות. המשמעות היא שחומרי בנייה בסיסיים, הכוללים מלט אפור ולבן, מוטות ברזל וחצץ נכנסים לעזה באופן חופשי יחסית בחודשים האחרונים. עם זאת, ממידע שנמסר לארגון גישה עולה כי שיקום הרצועה מהרס המתקפה עליה במאי 2021, ומנזקי ההתקפות שקדמו לה, עדיין מתמהמה. זאת, בין היתר, עקב הגבלות שישראל ממשיכה לאכוף על כניסת אלפי פריטים הדרושים לבנייה מחדש ועיכובים מצד הרשויות בישראל במענה לבקשות לתיאום כניסת סחורות לרצועה.
גורמים ברשות המים של עיירות החוף בעזה (Coastal Municipalities Water Utility או CMWU) מסרו ל”גישה” כי מאז תום המתקפה במאי 2021, ננקטת סחבת חמורה מצד הרשויות בישראל בטיפול בבקשות להכנסת אלפי פריטים חיוניים, הנחוצים לתחזוקה השוטפת של מערכות המים והביוב בעזה, ואף לתיקון הנזקים שנגרמו לתשתיות האזרחיות בהפצצות. קיים מחסור חמור בחלקי חילוף ופריטים נוספים החיוניים לתשתיות, בהם שסתומים, מסננים, משאבות, צינורות, ציוד אלקטרו-מכני, כבלים חשמליים, חלקי חילוף למכוניות שירות ובפריטים למחשבים ולמערכות מחשוב של בקרה, איסוף נתונים והפעלה.
ראוי להזכיר כי מצב מערכות המים והביוב ברצועה היה שברירי עוד טרם הלחימה האחרונה, כתוצאה מההגבלות שישראל משיתה על מעבר סחורות לעזה כבר שנים, ואשר חוסמות כליל, או מעכבות מאוד, כניסה רציפה של חומרי גלם, כימיקלים, וציוד נוסף, החיוניים לשיפור בתשתיות הרעועות ולתחזוקתן השוטפת.
בינואר האחרון התירה ישראל יציאה של מלפפונים, קישואים, פלפלים, בטטות ועגבניות שרי לישראל במהלך שנת השמיטה. עד כה, שיווק סחורה חקלאית מעזה בשטח ישראל הוגבלה לעגבניות וחצילים בלבד. יציאת הסוגים החדשים של הסחורה החקלאית מעזה לישראל תלויה בביקוש מצד מספר קטן של סוחרים חקלאיים בישראל. על פי סוחר חקלאי מעזה ששוחח עם גישה, הביקוש מהשוק הישראלי מצומצם מאוד עד כה, ולצד העלייה במחירי הירקות בשוק המקומי בעזה, השיווק הופך למאתגר אף יותר. “בימים אלה מחירי הירקות עלו בעזה וכתוצאה, אין אפשרות לשווק לסוחרים ישראליים באותו המחיר, במיוחד חצילים, פלפלים ועגבניות”, אמר. הסוחר הסביר כי עלייה זו במחירים נוצרה בעקבות הטמפרטורות הנמוכות שמעכבות את תהליך הבשלת היבולים.
בינואר יצאו מעזה כ-80 משאיות סחורה חקלאית, מתוכן 34.5 משאיות נשאו סחורות מסוגי הירקות החדשים שהותרו לשיווק. ישראל ממשיכה להתנות את יציאתן של עגבניות מעזה בהסרת העוקץ, דרישה נוספת מצידה המקשה על חקלאים ברצועה ומאיימת לפגוע בחיי המדף של סחורתם. על פי מידע שנמסר לגישה, ישראל החלה לדרוש גם שטיפה של בטטות מעזה לפני שיווקן בישראל ובגדה המערבית.