1 בספטמבר, 2021. בהמשך לשינויים במדיניות שיושמו בשבועות האחרונים, הבוקר פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים שורה של צעדים נוספים הנוגעים לרצועת עזה.
- מרחב הדייג הורחב, וכעת רשאים דייגים לצאת לים עד למרחק מקסימלי של 15 מייל ימיים באזורים מסוימים. הפעם האחרונה שהתאפשרה יציאה לים למרחק זה הייתה ב-26 באפריל 2021.
- הגדלת המכסה של היתרי סוחר ל-7,000, זאת לראשונה מאז הטלת “סגר הקורונה” במעבר ארז במרץ 2020. לפני שהטילה את “סגר הקורונה”, היו כ-6,000 איש בעזה שהחזיקו בהיתר מסוג זה.
- הוסרו המגבלות שישראל הטילה על תנועת סחורות במעבר כרם שלום מאז המתקפה על עזה במאי 2021, ביניהן האיסור על כניסת חומרי בניין. הפעילות במעבר שבה כעת למתכונת המוגבלת שהייתה נהוגה לפני מאי 2021.
- ישראל עתידה להגדיל את כמות המים שהיא מוכרת לרצועה ב-5 מיליון מטר מעוקב.
***
30 באוגוסט, 2021. מאז המתקפה הישראלית ברצועה במאי האחרון, ישראל המשיכה לאכוף שורה של הגבלות חמורות במעבריה עם רצועת עזה, ואסרה לחלוטין על כניסת חומרי בניין וציוד קריטי אחר הנדרש לשיקום נזקי ההפצצות ולפיתוח תשתיות בסיסיות. צעדים אלה פגעו פגיעה חמורה בתושבי עזה, בניגוד גמור לחובתה של ישראל על פי חוק.
בשבועות האחרונים ישראל מיישמת מספר שינויים במדיניותה בנוגע לתנועת אנשים וסחורות אל רצועת עזה וממנה. צעדים אלה משיבים את המצב במעברים למה שהיה ערב המתקפה הישראלית ברצועה, עם כמה הבדלים, כמפורט מטה. בנוסף, מצרים פתחה אתמול את מעבריה עם עזה.
מעבר רפיח
ביום ה’ (26.8) אפשרה מצרים את חזרתם לרצועה של כ-600 מתושבי עזה שנותרו מחוצה לה ללא יכולת לשוב לביתם. באותו יום פרסם משרד הפנים הפלסטיני בעזה כי מעבר רפיח ישוב לפעילות החל מיום א’ (29.8) לאחר שהיה סגור מאז ה-23 באוגוסט. בחודשים החולפים ועד לסגירת המעבר, נרשמו במעבר כ-14,000 כניסות ויציאות (ממוצע חודשי).
גם כשהוא פתוח, מעבר רפיח איננו מהווה פתרון עבור אנשים המבקשים להגיע מעזה לישראל או לגדה המערבית. דרך המעבר רשאים לצאת, בכפוף לרישום, רק מי שעומדים בקריטריונים שקובעת מצרים: חולים עם הפניות לטיפול בבתי חולים מצריים, פלסטינים המחזיקים באזרחות, תושבות זרה או ויזה למדינת שלישית.
שער סלאח א-דין
ביום א’ (29.8) מצרים פתחה את שער סלאח א-דין לאחר שסגרה אותו ב-23 באוגוסט. ביום ה’ (26.8) נכנסו דרכו 166 משאיות שהובילו דלק וחומרי בניין לעזה. אתמול בערב (29.8), יצאו מעזה דרך השער חמש משאיות שהובילו סחורה מסוג פסולת מתכת. מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 2007 בה מצרים מאפשרת כניסה של משאיות סחורה מעזה לשטחה.
מעבר ארז
במהלך אוגוסט ישראל התירה יציאה מצומצמת של סוחרים מהרצועה לראשונה מאז שהטילה את “סגר הקורונה” במעבר ארז במרץ 2020, בכפוף למכסה שנקבעת על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש). בימים האחרונים, מתפ”ש הרחיב את המכסה של מספר הסוחרים שיורשו לשהות מחוץ לרצועה בכל רגע נתון ל-2,000. נזכיר כי עד מרץ 2020 כ-6,000 אנשים ברצועה החזיקו בהיתרי סוחר שמנפיקה ישראל, חלק גדול מהם פועלים שיצאו דרך ארז לעבוד בישראל, בעיקר בענפי הבניין והחקלאות. על פי הועדה האזרחית הפלסטינית בעזה, טרם הונפקו היתרי סוחרים חדשים, ולכן ישנם כרגע רק כ-1,800 סוחרים שרשאים בפועל לעבור דרך מעבר ארז.
על פי שיחות שקיימנו, ישראל החליטה לחדש לאחרונה את שיווק הזהב מעזה לישראל. לצורך כך, תתאפשר יציאה של סוחרי זהב בארבעה ימים בשבוע, וכל סוחר יורשה להעביר עד ארבעה ק”ג זהב בשבוע, כמות גדולה יותר מבעבר. לפני הטלת סגר הקורונה, יציאת סוחרי זהב התאפשרה רק יומיים בשבוע, ורק למעטי מעט.
על פי מסמך שפרסם לאחרונה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הגשת בקשה להיתר תנועה ליציאה מעזה דרך מעבר ארז תיתכן רק במקרים העומדים ברשימה מצומצמת של קריטריונים.
מעבר כרם שלום
ביום ו’ (27.8) פרסמה הועדה לתיאום סחורות ברצועת עזה כי ישראל הודיעה להם שתאפשר הכנסה של סחורות לסקטור הפרטי ולפרויקטים בינלאומיים. לפי דיווחים שונים, ישראל אכן אפשרה היום תיאום והכנסה של חומרי בניין לראשונה מאז שהטילה איסור על כניסתם לסקטור הפרטי ב-11 במאי. הבוקר (30.8), התאפשרה כניסה של מלט, חצץ, שיש, לוחות גבס, קרמיקה וברזל עבור המגזר הפרטי בעזה. כניסה של חלק מהפריטים תואמה דרך המנגנון לשיקום עזה (GRM).
ביום ג’ (17.8), למעלה משלושה חודשים לאחר שישראל הטילה איסור על הכנסתו לעזה, היא אפשרה כניסה של ציוד תקשורת עבור שימוש פרטי. יומיים לאחר מכן (19.8) התאפשרה כניסה של חומרי בניין לפרויקטים בינלאומיים.
גם לפני המלחמה במאי, הגבלות התנועה הגורפות שישראל משיתה מהוות ענישה קולקטיבית אסורה, ומביאות לנזקים עצומים לכלכלה, לחברה, ולחיי היום יום של שני מיליון תושבי עזה, מחציתם ילדים. הסרת המגבלות הנוספות שהושתו מאז מאי, ופתיחת מעבר ארז לתנועה מצומצמת של סוחרים לראשונה מאז מרץ 2020, הינם צעדים הכרחיים אך בלתי מספקים נוכח היקפי הנזקים המדווחים מהרצועה, כמו גם ביחס לחובותיה החוקיות והמוסריות של ישראל כלפי תושבי עזה.
על ישראל לאפשר כניסה מידית של כל הנחוץ לא רק לשיקום אלא גם לקידום ופיתוח תשתיות אזרחיות, ולאפשר תנועת אנשים בכפוף אך ורק לשיקולים ענייניים.