דו”ח חדש של גישה המתפרסם היום – קווים אדומים, רשימות אפורות – מציג 10 שאלות ותשובות על מדיניות ישראל בנוגע להכנסת ציוד וחומרים שישראל מגדירה “דו-שימושיים” לרצועת עזה – הכוונה לסחורות שיש להן ייעוד אזרחי מובהק אך ישראל חושדת שישמשו גם לצרכים צבאיים. שנים שישראל חוסמת ומעכבת את כניסתן של סחורות אלה, החיוניות לכלכלה, למערכת הבריאות ולתשתיות האזרחיות, והמחסור בהם מוסיף לדרדר את תנאי החיים ברצועה, מוביל לתת-פיתוח ומסכל מאמצי שיקום ובנייה.
הדו”ח סוקר את השינויים השרירותיים בהתנהלות ישראל ביחס לסחורות דו-שימושיות במשך השנים, שופך אור על הערוצים השונים לתיאום הכנסתן דרך ישראל ומצרים, ומפרט את החובות החוקיות של כל הגורמים המעורבים באזור, ובראשם ישראל, לאפשר זאת. חלק עיקרי בדו”ח בוחן מקרוב גם את פעולת “המנגנון לשיקום עזה” (GRM), אשר גובש בין ישראל לרש”פ בתיווך האו”ם בעקבות המלחמה בקיץ 2014. הביורוקרטיה המסובכת, תנאי הפיקוח המוגזמים וחוסר השקיפות והאחריותיות המאפיינים את דרישותיה של ישראל מהמנגנון הובילו לעיכובים בבנייה, להשעיית קבלנים ואף ליצירת שוק שחור.
לצד אלה, מוצגות במסמך עדויות של מומחים וגורמי מקצוע, המתארים במילותיהם כיצד ההגבלות על סחורות “דו-שימושיות” ותנאי העבודה תחת המנגנון, פגעו פגיעה קיצונית בזכויות לקניין ולפרנסה. אחד מאנשי העסקים הבכירים ברצועה שהתראיין לגישה במסגרת הכנת הדו”ח, אף הדגיש כי “מי שעובד תחת המנגנון מרגיש שהוא מכניס ראשו אל הגרדום”.
המסמך מתבסס על מחקר ענף שנערך ב”גישה” ועושה סדר בכל מה שנחוץ לדעת על מדיניותה הדרקונית של ישראל ביחס לסחורות “דו-שימושיות”. ניתוח גישה מראה כי המדיניות לוקה בחוסר שקיפות ובעמימות מכוונת, חורגת בהרבה מסטנדרטים בינלאומיים, וגורמת להפרות מתמשכות של חובת ישראל, על פי חוק, לאפשר חיים תקינים ברצועה.
יש להידרש בדחיפות למדיניותה בנוגע לסחורות “דו-שימושיות” ולליקויים הקשים של “מנגנון השיקום” בניהולה, ולדרוש מישראל להגן על זכויות תושבי הרצועה, החיים תחת שליטתה, ולאפשר גישה מידית ומלאה לכל הנחוץ למחייתם ולחייהם.
לקריאת הדו”ח “קווים אדומים, רשימות אפורות”: כאן.