ב-29 ביולי, 2019 הגיש גישה, בשיתוף עם המוקד להגנת הפרט, בקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ״ח – 1998 לקבלת מידע ופרטים ממתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) על יישומו של נוהל טיפול בבקשות השתקעות תושבי רצועת עזה באיו״ש (״נוהל השתקעות”). בקשות דומות הוגשו בעבר לגבי יישום הנוהל, מאז פרסומו ב-2009.
ב-21 בספטמבר, 2020, השיב מתפ”ש לבקשה וסיפק נתונים מדאיגים, המלמדים כי נוהל ההשתקעות נועד למעשה למנוע הגשת בקשות “להסדרת מעמד”, ולא לקבלן. בתשובתו האחרונה מתפ״ש טען כי ממרץ 2017 עד ספטמבר 2020 הוגשה בקשת השתקעות אחת בלבד. צוין כי הבקשה היא בעניינו של תושב בעשור השישי לחייו, שאושרה ללא הליך משפטי, זאת מכוח סמכותו של מתפ״ש לפי סעיף הסל, ״לאחר שהוכח כי קיימות נסיבות הומניטריות חריגות ביותר בגינן לא יכול המבקש להתגורר ברצועת עזה״. מתשובות קודמות עולה כי מיום פרסום הנוהל ועד ספטמבר 2020, ״התקבלו״ שש בקשות בהתאם לנוהל ואושרו חמש מהן. רק בקשה אחת אושרה ללא הליך משפטי, שתיים אושרו בהתאם לבחינה לפי סעיף הסל.
הנתונים שמסר מתפ”ש מבהירים שוב, כי המתווה שנקבע בנוהל ההשתקעות מונע אפשרות ריאלית להגשת בקשות ומכאן שגם לאישורן. נוהל ההשתקעות נותר אות מתה והקריטריונים אשר נקבעו בו כה נוקשים ומצומצמים, עד שאין אפשרות לעמוד בהם.