ביום 21.7.2020 הגשנו עתירה בשמה של תושבת הרצועה ושלושת ילדיה הקטינים כנגד סירוב ישראל לאפשר להם לבקר את אביה של האישה, החולה בסרטן ומקבל טיפולים כימותרפיים. בקשת העותרת סורבה על הסף משני טעמים: ראשית, הבקשה לא הועברה למת”ק עזה באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית, ושנית, ישראל הטילה סגר כולל על הרצועה בשל התפשטות נגיף הקורונה ולא מאפשרת יציאה מהרצועה אלא במקרים רפואיים הומניטריים דחופים. בעתירה טענו כי על המשיבים מוטלת חובה לבחון בקשות הומניטריות ללא תלות בתיאום הרשות הפלסטינית, כי המגבלות שהוטלו על התנועה מעזה וממנה בשל התפשטות הקורונה בלתי מידתיות וכי ההחלטה בעניינה של העותרת אינה סבירה ואינה מידתית.

ביום 4.8 הגישה המדינה תגובה מקדמית לעתירה, שבה נטען כי על פי נהלי העבודה שסוכמו בין הרשות הפלסטינית לישראל על הוועדה האזרחית הפלסטינית להעביר לישראל בקשות להיתרים של תושבי עזה. מאחר שהוועדה אינה מעבירה בקשות לצד הישראלי, הוחלט לאפשר הגשת בקשות ישירות אך ורק לצורך רפואי. עוד צוין כי מאז הטלת הסגר נוכח התפשטות הקורונה הוחלט על ידי הדרג המדיני על הגבלת הכניסה מעזה לישראל ולגדה למקרים רפואיים, לחזרתם של תושבי גדה וזרים לביתם לאחר בדיקה פרטנית, ולישראלים הנמצאים בעזה. מכיוון שבקשת העותרת לא כלולה באחת מהקטגוריות הללו, גם אם בקשתה היתה מוגשת באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית היא היתה מסורבת.

בעקבות תגובה זו, ביקשו העותרות מבית המשפט כי יורה למשיבים להציג את ההחלטות להן טוענים המשיבים בעניין סגירת המעברים מעזה וממנה בשל התפשטות הקורונה והחריגים שנקבעו – החלטות אשר ידיעות חלקיות על אודותיהן פורסמו באתר הפייסבוק של מתפ”ש (מתאם פעילות הממשלה בשטחים).

דיון בעתירה התקיים ביום 9.8, שבמהלכו הסתבר כי להחלטת הדרג המדיני על הסגר בשל התפשטות הקורונה נקבעו חריגים הומניטריים בפקודות מתפ”ש. ההחלטה והחריגים הוצגו לעיני בית המשפט במהלך הדיון, וזה קבע כי המדיניות באשר ליציאת תושבי עזה לישראל ולגדה בעת הזו תפורסם לציבור עד ליום 12.8. עוד קבע בית המשפט כי בהתאם לנוסח שיפורסם יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.

ואכן, ביום 12.8 פורסם לראשונה מסמך מדיניות הסגר ביחס לכניסת תושבי רצועת עזה לישראל ולגדה. במסמך זה נקבעו שני חריגים לסגר שהוטל על הרצועה בשל התפשטות הקורונה: האחד, מעבר של חולים ומלוויהם לישראל ולגדה בהתאם לקריטריון של טיפול רפואי הקבוע בסטטוס ההרשאות; השני, בקשות של תושבי הגדה וזרים לחזור לביתם שהוגשו באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית (היינו לפני סוף חודש מאי), שיבחנו לגופן ויוחלט אם לאפשר החרגתן. ממסמך זה עולה כי כלל הבקשות שאינן כלולות בשני החריגים הללו יידחו על הסף ללא בחינה פרטנית.

בעקבות זאת, הגישו העותרות, בימים 18.8 ו-26.8, לבית המשפט בקשות להורות למשיבים לבחון את בקשת העותרת באופן פרטני ולקבל החלטה מנומקת שתעמוד לביקורת בפני בית המשפט (בדומה להחלטות שהתקבלו בעת”ם 26857-08-20  ועת”ם 43976-08-20 ). בקשת העותרות התקבלה ובית המשפט הורה למשיבים להגיש תגובתם.

בתגובתם מיום 22.10 טענו המשיבים כי בקשת העותרת נבחנה לגופה וכי לא נמצא כי בעניינה מתקיימים טעמים המצדיקים חריגה מהמדיניות. כן טענו שיש לדחות את העתירה נוכח פסק דין בעליון בעע”מ 6363/20 מיום 16.9.2020, ובשל חלוף הזמן והיעדר מסמכים עדכניים בעניין מצבו הרפואי של אבי העותרת.

בהמשך לכך, ב-29.11, הגשנו לבית המשפט מסמך עדכני בנוגע למצבו המידרדר של אבי העותרת, וטענו כי המשיבים לא נימקו כראוי את סירובם, וביקשנו כי בית המשפט יורה להם לבחון מחדש את הבקשה.

בפסק דינו מיום 3.2.21 קיבל בית המשפט את העתירה, במובן זה שהורה למשיבים לקבל החלטה חדשה ומנומקת בבקשת העותרת לביקור אביה, תוך 14 יום מהמועד שבו יעבירו העותרים מסמכים עדכניים על מצבו של האב.